:) The effort to be free

ידעתי שדברים כאלו קורים,תמיד אמרתי לעצמי"לי זה לא יקרה".

 והנה היום,הפייסבוק מלא במודעות אבל,כולם שואלים שאלות שנראות לי הזויות מדברים על הלוויה ושיבה,

והפעם זה לא לאמא של חבר,או לסבתא ,אלה לחברה שלנו(!)

ילדה בת גילנו סך הכל ילדה שכל החיים שלה היו לפנייה,שהיא עוד לא הגיע לאמצע.!!,

שעוד יש לה חלומות לעתיד שהיא לא הגשימה!!!

ועם כל הכאב והצער שאני מרגישה אני יודעת שאני והיא לא היינו כלכך קרובות,לכן קשה לי דמיין אפילו תתחושה של המשפחה,של החברים הקרובים,

אני יכולה להציע תתמיכה שלי,עזרה,כתף לבכות עליה,חיבוק חם אם צריך אבל אני לא באמת יודעת אם זה יעזור,

ומה שהכי כואב,זה לדעת בוודעות,שלא נראה יותר את הפרצוף המחייך של דנה,לא נראה אותה יותר רוקדת,

כל ההיפראקטיביות והשמחת חיים הזו קבורה מתחת לאדמה ללא נשימה,

אין סיבה שדברים כאלה יקרו,לא לילדה בת 17 ולא לאף אחד אחר,הכביש נועד למכוניות נוסעות-ואלוהים שלנו הפך אותו למכונת הרג...
בבקשה בבקשה בבקשה,כל הנהגים שביננו,תזהרו,תשמרו על עצמכם ועל האנשים שנוסעים איתכם...
את דנה כבר איאפשר להציל,לכם עדיין יש תקווה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3922061,00.html

הכתבה בווינט על דנה..

שבר לי תלב.

בין כל הקוצים בתוך מנהרת החושך שלה שמעה קריאה,קול שלוחש לה "בואי לפה"

כמו מצפן מכוון הלכה אחריו ללא ספקות וחששות,היא בטחה בו,גם כשנפלה אותו קול חזר ואמר "לכי בעקבותי"

הוא הרים אותה,לא נתן לנפשה להתלכלך מרוע האנושות,היא לא ראתה אותו הוא היה רק קול.

עברו הימים והיא חוותה התגלות קצרה,בתוך מנהרת החושך הופיע קרן אור קטנה,היא חשה בחום כאילו אותה קרן אור קטנה חובקת אותה.

הענפים שורטים את עורה העדין,ברכייה גדושות בדמה,היא המשיכה ללכת אחרי קרן האור שקראה לה ללכת בעקבותייה כשהיא ניזונה מחצץ ומדמה בלבד,אך זה לא הפריע לה ככל שהלכה בעקבות הקול קרן האור התעצמה וגדלה.

בתוך מנהרת החושך מצאה היא תאור,הקוצים שינו צבעם לעשב דשא רך ,קרן האור הפכה לשמש נעימה,אותם ענפים ששרטו את עורה לעצי פרי עסיסי נבראו,פצעייה הגלידו אך נשארו כצלקת,ואותו הקול...

I love you <3