:) The effort to be free

אהבה חדשה הלהקה הזו :)

איך הגעתי למצב שהתקופה שאמורה להיות הכי יפה בשנה זו התקופה הכי מחורבנת בחיים שלי?!

היות ואני על ממוצע 72 לא רוצים להעלות אותי לי'ב.

קיבלתי תשוק של החיים שלי,זו הייתה כמו כאפה מסובבת ענקית לתוך הפרצוף שלי...

לחשוב שזה היה רק לפני שבוע וכמה ימים,אני עדיין מגישה כאילו זה קרה לפני שעה.

כשהמחנך שלי אמר לי "נכון לעכשיו אנחנו לא מעלים אותך לי'ב"

חתיכת בן זונה.

אני לא רציתי לחזור הביתה,וחבל שחזרתי.

המצב מסריח בבית,איכזבתי את כולם,אני כל השבוע הזה מנסה לברוח מפה כמה שיותר.

תדמיינו שאתם חיים תחיים שלכם,ופתאום אתם מוצאים דלת למימד אחר,וכשאתם נכנסים הכל הפוך.

ההורים כבר לא תומכים,אתם בפחד אלוהים על מה יהיה עם העתיד שלכם,עצבים זו עוד שגרה של יום.

כמו תמיד,הדבר היחיד שאני לא יכולה להתלונן עליו זה החברים שלי,שכל הזמן רק מוכיחים את עצמם גם כשאין טעם ואין יותר מדי מה להוכיח..

לא פעם מצאתי את עצמי מדמיינת אותי בלעדייהם,ברור לי שהם המתנה הכי יקרה שהחיים נתנו לי

ואני מקווה שבחיים לא אאכזב אותם.

Sis =]

תחושה של גועל מעול בעצבים.

חורקת שיניים עד אפריל 2011 ,התאריך המיוחל..

התאריך של החופש.

לצאת מרצועות החנק הכובלות את כולי למשטח עינויים יחיד.

הבית.

לגור בדירה שכורה בדרום תל אביב ביחד עם הבן אדם היחיד שיקר לליבי,

לסיים ללמוד,לעבוד,לנהוג,ולנתק כל קשר מהמפלצות הנאציות שקוראות לעצמם הורים.

אני יעשה הכל ומעבר לזה בשבילך.3>

היה חשק לעריכה קטנה.

אתה הידיד הכי טוב שלי,הבן אדם שאני הכי סומכת עליו בעולם הזה,

בחיים לא אהבתי בן אדם כמו שאני אוהבת אותך,פשוט לא,כל שיחה איתך היא מיוחדת בשבילי

תמיד יש לנו על מה לדבר,דברים לצחוק עליהם,ואף פעם לא נמאס ממך.

אוהבת אותך יותר מאת כולם....