להכנס לבפנים עם ראש מורם בידיע שאין אף אחד בעולם שמסוגל לפגוע בי.
מצחיק שדווקא במקומות כאלה עולה לי הביטחון.
התחושה של הבסים מתחת לרגליים,הרעש ,האנשים המגוונים ישר מכניסה אלי את מלוא האנרגייה.
סוללת את דרכי בהפגנתיות רבה אל עבר עמדת הדיג'י וכבר מרגישה את האנדרנלין בועט לי בתוך הוורידים,
תוך פחות משניה כל העולם נעצר מלכת,עכשיו זו רק אני שם ברחבה רוקדת תחיים שלי על הטיון הזה ולא נותת אף לא לביט אחד לחמוק מביין תנועותיי.
פלאשים מסנוורים מסיחים את דעתי ובחור גבוהה מנסה למשוך את תשומת ליבי,אך המסביב אינו קיים באקסטזה הזו.
יובש מחניק בגרון מוציא אותי מהרחבה לטובת טובורג אדום שותה לרוויה מפלסת את דרכי בשנית אל עבר העמדה הקבועה שלי,אומרת שלום לכמה מכרים בדרך,
ואז שוב אותו שכרון חושים,שוב אותו אדרנלין,שוב אותה האקסטזה המבעבעת בתוכי.
בלי לשים לב השעה כבר מאוחרת כולם מתפזרים ומקפלים תמועדון,נפרדת לשלום וחוזרת לבייתי לישון.
עוד סוף שבוע עבר.
dubstep is love!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
