היי אתה.מחזיק השבורים,מפיל הגיבורים,בורא פרי העצב.
אני פה אם אתה זוכר אותי,מאז שזרקת אותי לכוכב הלכת של הפגומים לפני כשמונה עשר שנים .
שאלה לי אלייך אל חסר רחמים.למה במקום לנסות לתקן אותי זרקת אותי לכאן?
למה כשיצרת אותי לא חשבת אפילו לרגע לעצור,ולא לדחוס בי כלכך הרבה ,לא חשבת שזה יכביד לי?
וגם לאחר שסיימת וראית את הנזק שעוללת. למה אתה לא יכול להיות כאן קצת בשבילי?!
למה כל פעם מחדש אתה רק מפיל,ושובר והורס.?
אם אין לי ארץ אחרת,למה אדמתי בוערת?
אם משפחה לא בוחרים,למה המשפחה הרוסה?
אם צריך ללמוד כדי לעלות,למה אני תמיד נופלת?
אם אני כלכך תלותית ,אובססיבית, הפילגש של מלאך תשומת הלב,למה אתה שולח אלי אנשים סגורים.?
אומרים שמישהו קיים שם למעלה,מכל העדות,מכל הדתות,לכל אחד יש את אמונתו בליבו ,אפילו אם אמונתו היא בעצמו.
בכל כוכב הלכת העצום הזה עצמים פועלים למענך,למרות שאיש אינו יודע מי אתה,או מה אתה,
כל סיפור ואגדה שנכתבו עלייך מאז בריאת האשפה מאחורייהם יש כותב אחד,שגם אותו שלחת לפה,אבל הוא בתמימותו האמין כי תהיה פה בשבילו גם לאחר שזרקת.
אם אתה אי שם רחוק מכאן,בכוכב הלכת של היצירות שלא נפגמו,היקום המושלם שיצרת לעצמך,ואתה אולי שומע אותי.
תענה לי על דבר אחד בלבד,
האם זה בית הבובות שלך?או פח הזבל שלך?.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
