אני בחיים לא אספר לך כמה קשה לי,כי אני יודעת שזה יקשה עלייך יותר..
ובחיים לא אספר לך כמה כואב לי שאתה רחוק כזה,כי אני יודעת שאתה עושה את כל המאמצים להיות איתי כמה שיותר..
אני מעדיפה לאכול את כל זה,בלי לספר לך מילה,כי אני יודעת שכשאני אספר לך אתה תפגע.
כנראה שאני אמשיך לעודד את עצמי עם המשפט"ידעתי את כל זה כשהחלטתי להכנס לזה."
עוד יותר כואבת לי העובדה שאתה דוחה תטירונות שלך לעוד 4 חודשים רק בגללי שאני יודעת שאתה מת לעבור לשריון,
אני מפחדת שאתה מוותר על דברים שאתה רוצה רק בגללי,ובסופו של יום תצטער על זה.
אסור לי לתת לך לעשות את זה אבל אתה עקשן,כנראה בגלל שאתה יודע כמה קשה לי עכשיו,
אז אתה לא רוצה שיהיה לי קשה יותר כשאתה תסגור 12-2 (שזה עוד במקרה הטוב ביותר)....
אני לא מתחרטת אפילו לשניה על זה שאנחנו ביחד,אני אוהבת אותך.

(תמונות מהסופ"ש שעבר בדרך חזור מטבריה,היה כלכך כיף 3> )