תחושה של גועל מעול בעצבים.
חורקת שיניים עד אפריל 2011 ,התאריך המיוחל..
התאריך של החופש.
לצאת מרצועות החנק הכובלות את כולי למשטח עינויים יחיד.
הבית.
לגור בדירה שכורה בדרום תל אביב ביחד עם הבן אדם היחיד שיקר לליבי,
לסיים ללמוד,לעבוד,לנהוג,ולנתק כל קשר מהמפלצות הנאציות שקוראות לעצמם הורים.
אני יעשה הכל ומעבר לזה בשבילך.3>
היה חשק לעריכה קטנה.
אתה הידיד הכי טוב שלי,הבן אדם שאני הכי סומכת עליו בעולם הזה,
בחיים לא אהבתי בן אדם כמו שאני אוהבת אותך,פשוט לא,כל שיחה איתך היא מיוחדת בשבילי
תמיד יש לנו על מה לדבר,דברים לצחוק עליהם,ואף פעם לא נמאס ממך.
אוהבת אותך יותר מאת כולם....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
