עשן ומראות

האמת היא שכרגע אני עמוסה בעבודה על פרוייקט עיצוב עם דד ליין קרוב, צריך להספיק לסיים את העבודה הזאת לפני העבודה שמתחילה לי שבוע הבא. חוץ מיזה ששבוע הבא גם פתיחת סמסטר אז צריך להתכונן ולעבור על החומר. הרבה עומס אבל אני דיי פורחת בתנאים כאלה.

אתמול עשיתי שיעור ריקוד מקצועי של שעה וחצי והיום לא הלכתי כי הבתזוג הרגישה רע אז נשארתי איתה. לא נורא, מחר.

בין כל ההתרוצצויות היום ניסיתי לקפוץ לדואר לשלם חשבון. באתי במיוחד בבוקר [חג אז פתוח חצי יום], לקחתי מספר לאשנב המתאים [יצא לי 190], ראיתי שיש רק 2 עמדות שמטפלות בחשבונות [ובעוד מליון דברים אחרים], בדקתי מה המספר שמטופל עכשיו [90] ו... רגע, 90?! מאה תורות עד אליי?! חשבתי לתומי שבטח יש טעות [בדקתי ואין], או שאולי מלא אנשים לקחו מספר התייאשו והלכו- אז הלכתי ועשיתי סיבוב במרכז המסחרי ליד. עברתי בכל ה 4 חנויות שהיו בו ועשיתי שיחת טלפון, וחזרתי ועברו אולי 10 אנשים. הלכתי לעוד סיבוב שכלל סריקה מלאה של חנות ספרים ועוד כמה דברים וכשחזרתי התור היה 127! אז הלכתי לבקר את אחי, שתיתי קפה, אכלתי חטיף אנרגיה, שכנתי את אחי להצטרף, שכנעתי אותו לשטוף פנים ולצחצח שיניים, חיכיתי שיתלבש, חזרנו לדואר וחוכינו עוד 10 תורות... זה באופן רשמי התור הכי ארוך שהייתי בו אי פעם!

היום הגעתי למסקנה שאני אוכלת בריא אבל לא מסודר בשבועיים האחרונים, והאמת היא שאני עייפה הרבה אז אני מתכננת לשים יותר לב בשבוע הקרוב. חוץ מיזה שאני תוהה אם העייפות נובעת מהתהליך שלי להפסיק עם התזונה שיותר מזוהה עם ההפרעת אכילה. לגוף לוקח זמן להתאים את עצמו לתזונה חדשה, לא? יש מישהי שיכולה לספר מהניסיון שלה?

אגב באותו נושא, נפלה החלטה, עומדת להיגמר לי הסוכרזית והיום בקניות לא קניתי חדשה... אני ישתה קפה עם סוכר חום שהיא תגמר. ניראה איך זה ילך לי.

ובנושא שונה לחלוטין: אם אבא שלי אומר לי דרך קבע " אני אוהב אותך יותר משאני שונא הומואים ולסביות" עכשיו זה די נכון אבל גם מאוד מבלבל ומתסכל... הוא גדל תחת משטח שאסר בחוק כל יחסים מהסוג הזה ועל שנאה עזה, הוא אכן עבר תהליך ארוך בשבילי ואני מאוד מכבדת אותו על זה ומעריכה כמובן, אבל באותה נשימה הוא לא מוכן לראות או לשמוע על זוגות כאלה גם אם זה סתם איזכור תמים או החזקת ידיים והוא כבר הצהיר שאם אני יתחתן הוא לא יבוא לחתונה... היום ניסיתי לעלות את הנושא בדרך חביבה, סיפרתי לו שחברה שלי יוצאת עם משהי שהיא לא ב 100% מחוץ לארון והיא מאותו רקע כמוהו [כמו אבא] ושאני ניסיתי להסביר לחברה את הקושי של ה"דייט" שלה ע"י סיפור על אבא שלי והמישפט הזה שהוא תמיד אומר. כלומר ניסיתי להראות לו את העניין מהצד אבל מזווית שמאוד מבינה והוהדת אותו. כמובן שהוא לא רצה לשמוע וניסה לגרום לי להפסיק לדבר- על המילה השלישית שאמרתי "חברה" ו- "יוצאת עם מישהי" הוא נכנס לדבריי ואמרת שהוא לא רוצה לשמוע. התפוח לא נופל רחוק מהעץ וגם אני עקשנית אז התעקשתי והמשכתי לדבר בזמן שהוא המשיך להפריע, על פניו זה נראה שיח חרשים אבל אני יודעת שהוא שמע... תוך כדי ההחלפת מידע בהפרעות הוא היה צריך לצאת מהבית ולכן על המפתן, תוך שאני אומרת את המשפט שלו הוא נעצר ואמר, נידמה לי שבמעט עצב, "את יודעת, אני אבל באמת באמת שונא אותם".

שני סרטים מקסימים בנושא:

# על המאבק של הכנסיה המורמונית בארה"ב לאסור נישואים חד מיניים בקליפורניה [אחרי שהם אושרו] מה שמוכר בשם תיקון 8:

http://yes.walla.co.il/?w=2/7827/1832253

# על זוג לסביות שנישאו אחרי יותר מ 27 שנות המתנה, אבל בעיקר על אהבה יוצאת דופן:

http://yes.walla.co.il/?w=2/7827/1732143

מאחלת לכן בריאות ואהבה

שיווה

אתמול בנקודות:

1. למה שהכניס כסף לגוף שיש לו בעיה איתי-

הלכנו בבוקר לקניות, אני והבת זוג. חוץ מאוכל גם רצינו לקנות בגדים וכל מיני דברים לבית, שאותו סוף כל סוף ובשעה טובה התחלנו לסדר [נו כי סוף סוף סיימתי צבא ואני באמת גרה בבית]. בתור מישהי שגדלה בעיר עם ריכוז מאוד גדול של דתיים למניהם הצעתי שנלך לסופר חרדי אחד שבו יש גם מוצרים לבית, נחמד ובזול. בדרך נזכרתי שתמיד שהייתי שם ביקשו לכסות כתפיים ואנחנו שתינו היינו עם גופיות. בתור ילדה ונערה תמיד הלכתי עם חולצה עם שרוולים או לבשתי סווצ'ר בכניסה לחנות ולכן גם הפעם נזכרתי שיש לי חולצות נוספות בתיק... ניגשנו ודבר ראשון המאבטח ביקש שנשאיר את התיק לידו, לי באופן כללי לא ברור למה אני צריכה לסמוך על מאבטח סוג ד שבטח לא זוכר מי השאיר איזה תיק יותר משהם סומכים עליי לא לגנוב, אבל בסדר, התרצתי והוצאתי את הארנק ואז הוא אומר לנו "ואתן צריכות להתכסות, יש לנו פה חלוקים" והצביע על כיסא עליו היו זרוקים חלוקים כאלה של מנקות\ סבתות חרדיות, וניראו באופן כללי די מגעילים ומלוכלכים. הוצאתי מהתיק סריג וגופיה ואמרתי שנלבש את שלנו ופה התפתח וויכוח: הבת זוג רצתה ללבוש חלוק, אני לא הייתי מוכנה [מי יודע איפה ועל מי החלוק הזה היה וזה ניראה לי די משפיל], המאבטח נידחף לשיחה ואמר שרק נזרוק אותם על הכתפיים ואני אמרתי שניזרוק על הכתפיים את החולצה שלנו, ופה המאבטח אומר את המישפט הבא: "או שתכסו את הכתפיים כדי להכנס או שלא תיכנסו לחנות". צודק. אני בעד לכבד ובעד להבין, אבל הויכוח ניראה לי מיותר, ומה בפנים הייתי צריכה שיעירו לנו שלא נחזיק ידיים? סבלנות זה לשתי הכיוונים, ממני כסף הם לא יקבלו.

2. קניות קצת יותר נחמדות ומהנות-

הלכנו להסתובב ברחוב חנויות הבגדים, האמת שלא מצאנו שום דבר מעניין אבל צחקנו המון, חיפשנו, נכנסנו ואז בזמן שבת הזוג חיפשה בצד השני של החנות ראיתי מין שמלת ערב ספורטיבית כזאת, צמודה לגוף וקצרה. עכשיו, אני לא אוהבת שמלות וחצאיות ולעיתים מאוד מאוד רחוקות במצב רוח מאוד מסויים יכולה ללבוש אותם, היא ממש אוהבת שאני לובשת שמלת ערב, אז החלטתי לעשות הפתעה... לקחתי מידה 1, קיפלתי אותה ביד שלא יראו מה זה וגררתי את הבת זוג לכיוון תאי ההלבשה, אמרתי שתשמור לי ושיש לי הפתעה [גם ככה רציתי שתיהיה קרובה כדי לא להסתובב בחנות ככה יותר מידיי] והנה התוצאה:

אח"כ עשינו קניות של אוכל לבית וגם מצאנו חנות ממש מקסימה של כל מיני דברים מהמזרח הרחוק, קנינו בה מעמד לעיתונים אבל כבר סימנו מלא דברים לבית שנחזור לקנות אחרי שנצבע.

3. טיול לים ושימושים נוספים לסוכת המציל-

אחר הצהריים החלטנו לטייל לנו לים, כמובן שעד שהתארגנו והתלבשנו כבר ממש החשיך והיה קר [מזל שלקחנו חולצות חמות וחבל שלבשנו בגדי ים]. הלכנו לים ברגל בערך 40 דקות וקנינו שם במבה וקינלי פירות יער, התיישבנו על חוף הים ואכלנו ודיברנו וממש נהננו, לידינו הייתה ילדה קטנה בערך בת 6 שלא הסכימה לצאת מהמים ונאחזה ברגליים של אבא שלה, שדי קפא מקום, תוך כדי שהרגליים שלה נסחפו בין הגלים, אחר כך הוא שלח אותה למקלחת מים הזאת בחוף והיא לא הגיעה לידית, אז במשך 10 דקות היא קפצה עד שהיא הצליחה למשוך בידית ואז קפצה באושר מתחת למים=]]

אגב טייל שם איזה זוג הומואים שראה אותנו והיה משום מה מאוד מופתע- הם הסתובבו והסתכלו עלינו תוך כדי הליכה, אז אמרתי שלום ונופפתי, הם נופפו, התביישו והמשיכו ללכת=]

אחר כך טיילנו קצת על החוף וראינו סוכת מציל סגורה, אז החלטנו לעלות כדי לראות את הנוף ולעשן למעלה [היא מעשנת ואני לא], ראינו כי טוב, ואין איש ודי נעים- אז נסחפנו קצת, ועוד קצת ואז די הרבה עד שנידרשה עוד סיגריה וסידור שער...

האמת היא שחזרנו הביתה התכוונו עוד לצאת, אבל נירדמנו....

היום הולכים לטייל!

חג שמח לכולם

שיווה