האמת היא שכרגע אני עמוסה בעבודה על פרוייקט עיצוב עם דד ליין קרוב, צריך להספיק לסיים את העבודה הזאת לפני העבודה שמתחילה לי שבוע הבא. חוץ מיזה ששבוע הבא גם פתיחת סמסטר אז צריך להתכונן ולעבור על החומר. הרבה עומס אבל אני דיי פורחת בתנאים כאלה.
אתמול עשיתי שיעור ריקוד מקצועי של שעה וחצי והיום לא הלכתי כי הבתזוג הרגישה רע אז נשארתי איתה. לא נורא, מחר.
בין כל ההתרוצצויות היום ניסיתי לקפוץ לדואר לשלם חשבון. באתי במיוחד בבוקר [חג אז פתוח חצי יום], לקחתי מספר לאשנב המתאים [יצא לי 190], ראיתי שיש רק 2 עמדות שמטפלות בחשבונות [ובעוד מליון דברים אחרים], בדקתי מה המספר שמטופל עכשיו [90] ו... רגע, 90?! מאה תורות עד אליי?! חשבתי לתומי שבטח יש טעות [בדקתי ואין], או שאולי מלא אנשים לקחו מספר התייאשו והלכו- אז הלכתי ועשיתי סיבוב במרכז המסחרי ליד. עברתי בכל ה 4 חנויות שהיו בו ועשיתי שיחת טלפון, וחזרתי ועברו אולי 10 אנשים. הלכתי לעוד סיבוב שכלל סריקה מלאה של חנות ספרים ועוד כמה דברים וכשחזרתי התור היה 127! אז הלכתי לבקר את אחי, שתיתי קפה, אכלתי חטיף אנרגיה, שכנתי את אחי להצטרף, שכנעתי אותו לשטוף פנים ולצחצח שיניים, חיכיתי שיתלבש, חזרנו לדואר וחוכינו עוד 10 תורות... זה באופן רשמי התור הכי ארוך שהייתי בו אי פעם!
היום הגעתי למסקנה שאני אוכלת בריא אבל לא מסודר בשבועיים האחרונים, והאמת היא שאני עייפה הרבה אז אני מתכננת לשים יותר לב בשבוע הקרוב. חוץ מיזה שאני תוהה אם העייפות נובעת מהתהליך שלי להפסיק עם התזונה שיותר מזוהה עם ההפרעת אכילה. לגוף לוקח זמן להתאים את עצמו לתזונה חדשה, לא? יש מישהי שיכולה לספר מהניסיון שלה?
אגב באותו נושא, נפלה החלטה, עומדת להיגמר לי הסוכרזית והיום בקניות לא קניתי חדשה... אני ישתה קפה עם סוכר חום שהיא תגמר. ניראה איך זה ילך לי.
ובנושא שונה לחלוטין: אם אבא שלי אומר לי דרך קבע " אני אוהב אותך יותר משאני שונא הומואים ולסביות" עכשיו זה די נכון אבל גם מאוד מבלבל ומתסכל... הוא גדל תחת משטח שאסר בחוק כל יחסים מהסוג הזה ועל שנאה עזה, הוא אכן עבר תהליך ארוך בשבילי ואני מאוד מכבדת אותו על זה ומעריכה כמובן, אבל באותה נשימה הוא לא מוכן לראות או לשמוע על זוגות כאלה גם אם זה סתם איזכור תמים או החזקת ידיים והוא כבר הצהיר שאם אני יתחתן הוא לא יבוא לחתונה... היום ניסיתי לעלות את הנושא בדרך חביבה, סיפרתי לו שחברה שלי יוצאת עם משהי שהיא לא ב 100% מחוץ לארון והיא מאותו רקע כמוהו [כמו אבא] ושאני ניסיתי להסביר לחברה את הקושי של ה"דייט" שלה ע"י סיפור על אבא שלי והמישפט הזה שהוא תמיד אומר. כלומר ניסיתי להראות לו את העניין מהצד אבל מזווית שמאוד מבינה והוהדת אותו. כמובן שהוא לא רצה לשמוע וניסה לגרום לי להפסיק לדבר- על המילה השלישית שאמרתי "חברה" ו- "יוצאת עם מישהי" הוא נכנס לדבריי ואמרת שהוא לא רוצה לשמוע. התפוח לא נופל רחוק מהעץ וגם אני עקשנית אז התעקשתי והמשכתי לדבר בזמן שהוא המשיך להפריע, על פניו זה נראה שיח חרשים אבל אני יודעת שהוא שמע... תוך כדי ההחלפת מידע בהפרעות הוא היה צריך לצאת מהבית ולכן על המפתן, תוך שאני אומרת את המשפט שלו הוא נעצר ואמר, נידמה לי שבמעט עצב, "את יודעת, אני אבל באמת באמת שונא אותם".
שני סרטים מקסימים בנושא:
# על המאבק של הכנסיה המורמונית בארה"ב לאסור נישואים חד מיניים בקליפורניה [אחרי שהם אושרו] מה שמוכר בשם תיקון 8:
http://yes.walla.co.il/?w=2/7827/1832253
# על זוג לסביות שנישאו אחרי יותר מ 27 שנות המתנה, אבל בעיקר על אהבה יוצאת דופן:
http://yes.walla.co.il/?w=2/7827/1732143
מאחלת לכן בריאות ואהבה
שיווה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
