קמתי בבוקר עפ הרגשה מוזרה שכזאת.
מכירים את זה שהייתם ילדים והיו ימים שלא רציתם ללכת לבצפר כי לא היה לכם כל כך כיף ואז הגוף שלכם כאילו מסכים איתכם?
קמים בבוקר וכואבצ הבטן ויש בחילה והראש מתפוצץ?
אז אחרי שישנתי בערך 8 שעות (שממש לא הספיקו) קמתי עם גב כואב ועיניים נפוחות כי הדמעות ירדן מעצמן אתמול בלילה ופשוט לא רציתי ללכת.
אם לא היה לי תור לאורטופד נשבעת שהייתי שוקלת פשוט להישאר במיטה.
אז עכשיו אני בחרפ מחכה שהרופא יואיל בטובו להגיע (הייתי אמורה להיכנס ב8) ושכחתי ספר בבית אז אני מחפשת לעצמי מה לעשות.
בכל מקרה יש לי צחושה ממש גרועה (לא רעה, גרועה) לגבי היום הזה, חצי עולם בכנס משתחררים ואני בבסיס ביום עמוס פגישות סטטוס נשעמות וממש לא מועילות, כל החיילים חוזרים ואין לי כח לכלום. אני רוצה לחזור הביתה, להיקבר מתחת לשמיכה ופשוט לישון עד יום ראשון הבא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
