"עשיתי הכל וכלום כדי להימנע מלראות אותך וכדי לראות אותך בו זמנית.
איכשהו יצא שלא ראיתי בדיוק כמו שכולם (וגם אני במקום קטנטן ומסויים) ידעו שהיה צריך להיות.
יצאתי מהיום הזה עם תחושת החמצה מטורפת.
ברור שיהיו עוד הזדמנויות שבהן בכלל לא תהיה לי ברירה ואני פשוט אראה אותך אבל כאילו חיכיתי ליום הזה כ"כ, שסוף סוף יש לי סיבה אמיתית לבוא לאיפה שאתה נמצא ופשוט...לא יודעת איך להסביר את זה."
1.9.13
זה חלק מפוסט מלפני חצי שנה ו-3 ימים בדיוק.
זה היה באזור הזמן שנפרדנו,
עכשיו אני כבר עם מישהו אחר ולא הייתי להוטה בכלל לראות אותך, עשיתי יותר הכל כדי להימנע מאשר כלום, לא התקרבתי לאזור של המשרד שלך, לא הסתובבתי יותר מידי ברחבה שכולם עוברים בה, פשוט הייתי, עשיתי מה שאני צריכה והלכתי.
זה היה מוזר, להרגיש קצת פחד בלב מלראות אותך.
ראיתי מישהו אחד שהיה דומה לך לרגע והלב שלי החסיר פעימה.
לא מהתרגשות, לא כי אני עדיין מרגישה אליך, נראה לי פשוט כי אני מפחדת לראות אותך אחרי הפעם האחרונה שהתראנו.
לא חיפשתי את הסיבה להגיע לבסיס שלך, לא רציתי להיות איפה שאתה נמצא, לא רציתי...
אני נמנעת ממך בכל דרך אפשרית, אין לי את התשובה למה אבל זה פשוט ככה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
