הצוות שלי היה אחראי הגרסא להתקין אצל הבודקים.
מה זה אומר?
לסדר את כל מה שכולם עשו בחודש האחרון והתקין את התוכנה במחשבים של הבודקים שלנו כדי שהם יוכלו לעבוד.
עד עכשיו היו אצלי איזה 2 התקנות חוץ מזו, לא יותר מידי, אבל שתיהן היו ממש לא מוצלחות, לא עמדו בזמנים, לא היו משהו...
היום הייתה אמורה להסתיים ההתקנה אחרי שהתעכבה לא מעט בגלל שהעבירו אותנו רשת והיה מלא בלגאן אבל גם היום זה לא הצליח.
בערך בסביבות 6 החייל הלחצ"ב שלי התחיל להגיד שכלום לא יעזור ואנחנו לא יכולים לפתור את זה היום ושצריך עוד אנשים ושאין מה להישאר, אחרי שאמרתי שצריך להישאר לראות רק שמשהו אחד עובד הוא גם זרק שיש לו משהו היום אז הוא קצת לחוץ אמרתי לו בפרצוף קצת מאוכזב שילך וביי לא צריכה אותו (לא באמת במילים האלו) ונשארתי לבד להמשיך לנסות.
הרגשתי שאני חייבת להוכיח לא רק למפקדים שלי שאני משקיעה אלא לעצמי שכן אפשר לפתור ושכן אפשר לעשות.
אז ישבתי לבד במשרד עד איזה 7 בערך ואז גם הרשצ המקביל והמפקדת שלי נכנסו, יצא שישבנו על זה ביחד עד שהצלחנו בסוף לגרום כמעט להכל לעבוד!
הרגשתי דיי מסופקת מהעניין שכן, בלי עזרה של חיילים ובלי לשאול יותר מידי הצלחנו לעלות על הבעיה לבד ולפתור ולראות שדברים עובדים.
אני עדיין מרגישה קצת גרועה...
היום ניסיתי להציע כמה רעיונות לחיילים שעבדו על זה וסתם עשיתי משהו לא קשור ואחד מהם אמר לי כל הכבוד וביקש מחיילת שלי מדבקה של כוכב כדי לתת לי על המאמץ (הכל בצחוק ובהומור כמובן) והיא שאלה אם פתרתי להם את הבעיה ועניתי בגיכוך וצחקוק ש'ממש'.
אני קצת מתחרטת על התגובה הזאת אבל זאת תגובה רגילה שלי לזה שאני אצליח משהו...
לא יודעת...
קצת גאה בעצמי אבל עדיין לא מספיק...