אני יושבת ומנסה לחשוב איך סכם את שנת 2013 שעברה מהר בצורה מפגרת ולא הגיונית בעליל.
כל מה שעולה לי בראש זה בה"ד 1-השלמה-כניסה לתפקיד, כשבעצם זה מכיל בתוכו את כל מה שבאמת היה...
עצוב כמה שהחיים סובבים סביב הצבא אה?
האמת, אני חושבת שהבנתי הרבה דברים גם על עצמי וגם על אנשים אחרים, שלפעמים אני בוחרת להיות תמימה ולהאמין או לקוות שהכל טוב או יהיה טוב ושהכל אפשרי וריאלי. לא אומרת שלא צריך להיטת כאלה בכלל אבל...זה שרף אותי קצת יותר מידי השנה.
לא, לא הייתי משנה כלום, לא הייתי מוותרת על כלום, זה משהו שאני אומרת כל שנה על כל דבר שאני עושה. לא מתחרטת.
בה"ד 1 היה החוויה הכי מכשלת שהייתה לי בחיים.
לא בגלל הקושי הפיזי כמו שבגלל הקושי הנפשי...חפרתי על זה כבר המון אבל באמת שבזמנים האלה אתה רואה מי החברים האמיתיים של ואתה מוסיף עוד כמה לרשימה, אתה רואה בכמה אתה מסוגל לעמוד, כמה זמן בשגרה שלנו לא מנוצל ולא, אני לא אגיד מבוזבז, כמה כוחות יש בך, כמה את יכולה למוך באחרים לפני שאת בכלל מסתכלת על עצמך, מה באמת חשוב לך...
ההשלמה מרכזת בתוכה גם עולם ומלואו, ולא סתם כי היא נמשכה רבע מהשנ. הרבה התמודדויות עם יאוש, עם פחד מהעתיד הקרוב שהגיע מהר מידי אבל בדיוק בזמן, אהבה חדשה ושוב - בלתי אפשרית שסחפה אותי עמוק קצת יותר מידי אבל גם פה, היה שווה כל רגע, כאב ודילמה. חברים חדשים (לא רבים אבל איכותיים) שאני בטוחה שישארו איתי לחיים, התמודדויות מכינות למציאות, ככה הייתי מגדירה את זה.
ושבעת החודשים הנותרים, שהם בעצם רב השנה, החזרה לשגרה. זרה ליומיום ולמשפחה, החזרה למציאות של החיים הפרטיים, החזרה למציאות המושלמת שהייתה לי לפני בצורה הכי לא ושלמת שיכולה להיות. הרצון לשנות, הרצון להשפיע, הכישלון התמידי, חוסר ההערכה, ההרס של המקום שעשה לי כיף לקום בבוקר רב הימים, השינויים הגדולים, המרמור, הכאפה לפנים, השאיבת כוחות בשני המובנים גם ממני (במובן הרע) וגם מאחרים (בקטע טוב), פרידה ארוכה ובלתי נגמרת, חתונות - מלא חתונות, ניתוק קשרים, שחזור קשרים, התקרבויות, התרחקויות, מערכת יחסים חדשה ולשם שינוי תקינה ונורמאלית טפו טפו טפו, עוד קצת מרמור בין לבין, עצבים. ים של עצבים, ההשפעה של הצבא על הסביבה האישית שלי, השפעה קשה עליי, נסיון לשפר, כישלון לשפר, מעט הצלחות פה ושם, חוסר אופטימיות, טוב אולי רק קמצץ...הרצון לראות את הסוף, החיפוש אחרי היגיון לא קיים, תחביבים חדשים שמשמשים כתרפייה לכל מה שכתוב למעלה, לימודים - כי צריך. והופ צ'יק צ'ק אנחנו ב-2014 לקראת שנה מלאת אתגרים בכל מובן שהו.
אז איך אומרים? איחלתי לחייל בהצלחה?
אני אסתפק בלאחל לעצמי...
תסלחו לי אם יש טעויות הקלדה או הגיון במשפטים, מאוחר ואני ערה מלא שעות.
שתהיה אחלה שנה :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
