אתמול בלילה הייתי כבר במיטה והמחשב היה רחוק וכמובן שהייתה לי מוזה לכתוב אבל לא היה לי באמת כח אז כתבתי רק איזה משפט בפתקים של הפלאפון שאני אזכור מה רציתי ועכשיו זה לא רלוונטי! לא לכרגע לפחות...
היה לי יום ארוך ארוך!
היה טוב.
היה לנו משהו בבסיס ובאמת הרגשתי שלמדתי וידעתי לענות על הרבה שאלות וזה הוציא אותי קצת מאווירת ה-כל היום פגישות שהייתה בימים האחרונים.
בדרך הביתה בלי קשר לעולם שלחת הודעה. שוב.
הכי לא ציפיתי בעולם!
אני כל כך שפוכה מעייפות בקטע שאתה לא מבין בכלל אז אמרתי לך שאם אני באה אין סיכוי שאני נוהגת חזרה הביתה אז...תתמודד....
כמובן שמרפי מאוהב בי עד מעל הראש אז הוא מחליט ליפול עליי כל פעם מחדש וזה לא מסתדר...
אז באסה.
כי עד שזה עולה שוב ועד שאני רוצה ואתה רוצה וזה באמת באמת מתאים היום - אי אפשר.
גם כן אתה.
אחח אחח ואתה...היום היה בערך היום האחרון שלך בבסיס כי אתה יוצא לחופש עד חמישי הבא ואז מגיע לטופס טיולים והופ נעלם ל-7 חודשים בערך.
ניסית להיות כל הזמן קרוב ולקבל הכי הרבה יחס והכל אבל זה הרגיש כל כך מציק כי עשית את זה בדרך הכי מעצבנת שיכלה להיות!
אז לא כל כך הייתה לי סבלנות אליך ולא כל כך היה לי כח אז לא תמיד התנהגתי הכי יפה אבל אתה צריך להבין שאם אומרים דיי אז דיי.
יהיה מוזר בלי שתהיה במשרד ותעשה מלא רעש כל היום אבל...נראה לי שזו גם תהיה קצת הקלה...
אני מתה לישון אבל לא מפסיקה לקוות שתגיע איזו הודעה שתגיד שאתה מעיף אותם לקיבינימט...אני מודה...
בקיצור, מחר ברגיל, שיהיה לילה טוב...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
