לפני כמה ימים קראתי את הקטע הזה בספר...זה היה ממש לפני שנרדמתי ואמרתי לעצמי שאני חייבת לצלם את זה כי זה כמעט ציטוט מדוייק של מה שעובר לי בראש כל פעם שאני במערכת יחסים (אפשר לחשוב שאני כל יומיים במערכת יחסים חדשה ממש) אז הייתי חייבת לצלם...
כל מי שאני אגיד לו 'מה אתה מוצא בי?' יתחיל ויפרט לי רשימה של תכונות טובות פנימיות וחיצוניות שאני פשוט לא מצליחה לראות בעצמי.
יש לי את הרגעים שלי שאני פתאום מרגישה הכי יפה בעולם, הכי מושכת, הכי נחשקת, הכי רצויה והכי סקסית שיש אבל רב הזמן? אם מישהו יגיד לי שהוא מרגיש, שהוא אוהב אני כנראה אאמין לו אם אני באמת ארגיש שהוא משדר את זה אבל אני אף פעם לא אצליח להבין למה.
אני לא שונאת את עצמי, אני לא חושבת שאי אפשר לאהוב אותי ושאני נוראית או משהו כזה אבל אני גם לא מבינה סביב מה כל הרעש שקורה פעם בכמה זמן, שמישהו פתאום מתאהב בי.
"אני פשוט לא מצליח להבין את זה. אתה יפהפה וסקסי ומצליח וטוב לב ונדיב ואכפתי - כל הדברים האלה - ואני לא" זה משהו שעבר לי בראש לא מעט פעמים בחיים, ואם הייתי אומרת את זה לבנאדם השני הוא היה אומר לי פשוט 'אני יכול להגיד את אותם דברים עלייך ויותר'.
לא סתם אני אומרת שאני תקלה, שאני רק צרות (או בעיקר צרות), שאני לא טובה לאנשים מסויימים, שזה לא בריא, הכל מתבסס על ניסיון העבר ולא, זה לא שמישהו אמר לי את זה איי פעם, אני פשוט רואה את התוצאות שיש בשטח מכל פעם ופעם.
אני עושה המון טעויות, אבל בסופו של דבר, אני לא מתחרטת על שום דבר שחוויתי.
"כמוך אם זורקים לי הערה רעה
רע לי כל היום
זה סתם חיוך של הסתרה
גם אני נסערת ונרגעת
רק כשהוא נותן לי בלילות חיבוק
את עצמי שונאת ומאוהבת בעצמי
או שחושבת שאת מקומי תתפוס אחרת זה בדוק
כמוך בדיוק המצפן שלי טיפה דפוק
אוי, כמה זה פשוט
פשוט לרוץ אל הטעות"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
