אז יום חמישי עבר בשלום.
הייתי בבסיס שלך, ראיינתי לתומי חניכים צעירים חמודים ומוזרים שעתידים אולי להגיע אלינו, ראיתי מלא חברים שלי שנמצאים בבסיס הזה ואפילו היית ממש ממש בניין לידך (רק אצל מישהו שאתה ממש ממש שונא ככה שלא היה סיכוי שתהיה במשרד הזה).
עשיתי הכל וכלום כדי להימנע מלראות אותך וכדי לראות אותך בו זמנית.
איכשהו יצא שלא ראיתי בדיוק כמו שכולם (וגם אני במקום קטנטן ומסויים) ידעו שהיה צריך להיות.
יצאתי מהיום הזה עם תחושת החמצה מטורפת.
ברור שיהיו עוד הזדמנויות שבהן בכלל לא תהיה לי ברירה ואני פשוט אראה אותך אבל כאילו חיכיתי ליום הזה כ"כ, שסוף סוף יש לי סיבה אמיתית לבוא לאיפה שאתה נמצא ופשוט...לא יודעת איך להסביר את זה.
זה היה יום מתיש נפשית ופיזית, היינו אמורים להיות שם רק עד 12 וחצי כזה ובסוף יצא שהיינו שם עד 4 וחצי ומשם עוד המשכתי חזרה לבסיס...
חמישי שישי שבת ראשון היו פשוט מושלמים.
חופש. זאת מילת המפתח או יותר נכון שקט - זאת מילת המפתח.
בלי טלפונים מהבסיס, בלי חיילים, בלי תוכניות עבודה, בלי WI, בלי רמ"ד, בלי מנהלת פיתוח, בלי דו"ח 1, בלי פגישות, בלי אפיונים, בלי שאלות, בלי חפירות פשוט כלום. נטו משפחה.
חמישי היה יום דיי מבוזבז, יצאנו מהבית בסביבות 7 וקצת ונסענו לנו...נהגתי בערך חצי מהדרך כי להירדם לא הצלחתי והשתעממתי נורא...הגענו לאילת. חום אימים! המון זמן לא היינו בתקופה הזאת של השנה שם...
מלון, מזגן, בריכה, אוויר של חופשה. אין דברים כאלה!
האמת שעלינו לחדר להתארגן והכל ופשוט נרדמתי למוות עד ארוחת ערב...אכלנו ארוחת ערב וכמובן לטיילת! עשינו סיבוב ראינו כמה דברים, היה ממש נחמד, חזרנו לחדר וקדימה לישון. (אני אישית ראיתי איזה 2 פרקים של 90210 ואז הלכתי לישון)
יום שישי! קדימה קדימה לארוחת בוקר שהייתה מדהימה! ומיד לשופינג! קצת עיצבנו אותי עם החוסר סבלנות אבל מצאתי כמה דברים :) זה היה נחמד ביותר, אחר כך ירדנו לבריכה שהיה ממש נחמד וראינו את אייל גולן!!! ריגוש. היינו שם עד סביבות 5 וחצי 6, עלינו לנוח קצת בחדר ולארוחת ערב. אחר כך הלכנו לעשות סיבוב בטיילת וישבנו קצת בארומה, קדימה לחדר והופ הופ לישון.
יום שבת, שבת מנוחה :) ארוחת בוקר ברגוע ומשם קדימה לים! ים מדהים, מים נעימים, שמש מחממת ופשוט תענוג. אחרי זה הלכנו לנוח קצת בחדר, ארוחת ערב והגמר של המירוץ למליון. במילה אחת - היה בזיון! אבל לא נכנס לזה.
לילה אחרון במלון, הולכים לישון בפנאן, מתעוררים היום בסביבות 8, ארוחת בוקר מפנקת והופ אני עפתי להמשך קניות, ממש מירוץ נגד הזמן! הסתובבתי באיזה מליון מקומות! אבל יאמר לזכותי שגם מצאתי דברים אז זה היה נחמד :) חזרתי בערך ב-1 וחצי למלון, סידרנו את כל הדברים ואכלנו ארוחת צהוריים, העמסנו הכל על האוטו וקדימה לדרך. רב הדרך נהגתי, הגענו הביתה אחרי 4 שעות ו20 דק' שזה מרשים :)
פתטי כמה שיהיה, בדרך עברנו ליד ב"ש.
חלמתי עליך בלילה האחרון, אני לא יודעת למה אבל הופעת לי בחלום.
חשבתי עליך המון היום בכל מיני סיטואציות לא קשורות לחיים פשוט עלית לי לראש.
אני כבר לא יודעת מה לעשות איתך.
נכון זה צריך לעבור, זה מתישהו יחלוף ואתה תצא לי מהלב או לפחות תידחק לאיזו פינה ככה שאני לא ארגיש אותך יותר מידי אבל...
זה לא קורה בנתיים וזה נהיה יותר קשה במקום להיות יותר קל.
מה אני אעשה איתך?
הייתי אמורה להיות היום בחתונה, אני לא יודעת אם אני קצת בבאסה מזה או שטוב שאני לא שם?
היה יכול להיות נחמד...אבל בהתחשב בעובדה שהגעתי לפני פחות משעה הביתה...לא נעים לדפוק איחור אופנתי של איזה שעתיים ולבוא רק למסיבה לא?
בקיצור.
שיהיה שבוע קצר וכיפי לכולנו!
ומי היה מאמין שספטמבר סוף סוף הגיע?
עוד 14 יום בדיוק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
