עוד שעה נגמר הלילה ומתחיל בעצם יום חדש.
עדיין קיים בי זיק של תקווה, למרות שאני יודעת שהוא לא יקרה, שאני עוד אקבל הודעה ממך.
אני לא מדברת על משהו רציני, אפילו לא על זה שתבוא לפה מבאר שבע,
רק הודעה קטנה, עם איזה מילה אחת 'תודה' לדוגמא.
או אפילו לא זה, משהו אחר, כל סימן חיים שהוא ממך היום שאני אוכל לדעת שראית ושאתה יודע שאני עדיין...אוהבת.
חברה שלי שלחה לי הודעה היום שעברת תאונה.
הלב שלי ירד לתחתונים ונשבעת שכבר הייתי בדרך להתקשר אליך וחשבתי על זה שניה.
אמרתי שאני לא אלחיץ ולא אדחף ולא אתערב אז דיברתי עם אחותך, משום מה היא תמיד עונה לי ולא מסתירה שום דבר, אפילו מתעניינת.
שאלתי אם כולכם בסדר ואם קרה משהו רציני, היא אמרה שזה היה לפני שבוע ושהכל בסדר ברוך השם (כמובן) אז לרגע נרגעתי אבל עדיין לא ב-100%
שאלתי אותה על הדרך אם היא יודעת אם ראית את הברכה שהבאתי לך...היא אמרה שאין לה מושג.
ביקשתי שתיתן לך חיבוק יומולדת מוחץ בשמי ושם בערך השיחה נגמרה.
ומאז כמו בערך בכל יום בחודש וקצת האחרון אני חושבת עליך, רק שהפעם קצת יותר, כי זה היומולדת שלך והייתי רוצה להיות איתך עכשיו.
אני צמודה לפלאפון (לא שזה שונה מהרגיל אבל בכל זאת) ורק מחכה לשמוע צליל של הודעה, בודקת אם אתה מחובר, שוב נופלת למערבולת הזאת שמושכת אותי למטה.
מקודם הייתה הודעה והיא הייתה אפילו מלאת תוכן וארוכה כמו שמתאים לך לכתוב אבל היא לא הייתה ממך, היא הייתה סתם הודעה מסתם מישהו שהוא פשוט לא אתה.
כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אני קצת משתגעת...
"אין בכלל חרטות או דמעות זה פשוט זה פשוט כי שווה לי לטעות אם אתה הטעות"
ועכשיו בתפקיד, ריכזו את כל החרא בתקופה אחת.
את כל השינויים, את כל המרמורים, את כל הבלגאנים דווקא לתחילת התפקיד שלי וכן, זה אולי מרגיש כאילו אני כבר מינימום חצי שנה בתפקיד ושעברתי כבר את כל מה שאפשר לעשות ונתקעתי בכל מה שאפשר להיתקע אבל זה כל כך לא נכון, אני רק חודשיים בתפקיד, חודשיים בלחץ.
אם זה ככה עכשיו? אני באמת לא יודעת איך אני אתמודד עם זה אחר כך.
אם מי שעכשיו בבקק"צ עומד לחזור אלינו לצוות המקביל? אני באמת לא יודעת איך אני אשרוד את זה.
אם הרמ"ד שלי ימשיך להיות כמו ראש בקיר, אני לא בטוחה שזה יעבוד.
אם המנהלת פיתוח שלי לא תתחיל לפתוח ת'אוזניים שלה ולקבל דיעה וביקורת אז זה פשוט יגמר רע.
אין לי כוחות לכמות הפגישות הזאת שיש ביום לפחות פעם בשבוע ורב הפעמים גם יותר.
אני לא כל כך בטוחה איך להתמודד.
אז עוד שניה נגמר הלילה, ואני עדיין מחכה לך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
