אין לי כוחות לחרא הזה כבר.
דיי!
מרגישה כמו גגנת, נשבעת.
אין לי כח ואין לי עצבים לשטויות האלו.
ההוא רוצה חופש בגלל המסדר וזה לא מרגיש טוב ההיא בגימלים וזה חולה אחד עושה צומי והשני יוצא לקורס ועל הראש שלי יש עוד מנהלת פיתוח שלדבר איתה זה כמו לתקוע ת'ראש בקיר בטון.
אין לי כוחות כבר לתפקיד הזה!
ואתה, עוד שעה וחצי יש לך יומולדת. כנראה שאני ארדם עד אז אבל אני לא יודעת מתי תראה את הסירטון או אם בכלל תראה או אולי ראית!
חשבתי לשלוח לך הודעת מזל טוב קצרה וקולעת אבל ויתרתי, לא באמת צריך לפתוח שיחה מיוזמתי.
אני עדיין בציפיה שתגיד משהו (אפילו השארתי את הפלאפון לא על שקט הלילה), אני עדיין רוצה שתשלח הודעה שאתה פה בחוץ או תתקשר להגיד משהו.
וכן, אני מפגרת שאני רוצה את זה, וכן זה לא טוב, וכן זה ישבור אותי אבל לא אכפת לי.
אין לי כוחות יותר להילחם בעצמי.
אז מה יהיה? יהיה בסדר. או שלא מי יודע?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
