מול קירות אפורים מלאים באבק המדבר
אני יושבת ובוחנת את הזמן שעבר
שניות מצטברות לשעות וימים
עמוסים בתכנים ורגשות נסתרים
פעם טוב, פעם רע, פעם סתם נחמד
דבר שנכשל ודבר שעבד
תרכובת שלמה של צלילים ותמונות
שפשוט מעלים עוד ועוד מחשבות.
ואין פתרון, אין שום סדק מולי
מבוי סתום במבוך אימתני
קפואה במקום כי אפסו כוחותי
נאחזת בכח בחול שתחתיי