היה לי סופש מושלם.
באמת שמושלם!
חשבתי שאני לא אספיק כלום והספקתי כל כך הרבה!
מהבהד נסענו לבאר שבע שם חיכיתי בערך שעה עד שיגיע אוטובוס שיקח אותי לאילת.
נסיעה של 3 וחצי שעות חייבת להודות שזה הרגיש כמו נצח אבל עברתי את זה בהצלחה :(
הגעתי לאילת נפגשת עם המשפחה ישר מקלחת, אוכל וג'קוזי בפנאן הרבה מנוחה כי כולי הייתי חולי!
בשבת הלכנו כולם לים בבוקר ישבנו בשמש ובאמת שהרבה זמן לא ישבתי פשוט ככה בלי לעשות כלום. זה היה מושלם!
בסביבות 2 וחצי נסעתי עם אבא לשדה לנסות לתפוס טיסה לתל אביב ולמרבה הפלא היה מקום על הטיסה הראשונה...זה מדהים איך נסיעה של 5 וחצי שעות מתקצרת ל35 דקות טיסה...
מה שהכי נורא זה שהסתכלתי מהחלון וראיתי את הנוף המדברי המטורף עם כל ההרים וכל מה שעלה לי לראש זה אלפי מיליוני ברים שלמדנובניווטים חחח
הגעתי הביתה מהר מהר נסעתי לקנות כמה דברים משם לסנוקר עם ידיד או יותר נכון אקס שלי ומשם לבובי זמררררררר היה פשוט מושלם! רגעים קטנים של אושר ככה אני מכנה את זה. היה שם שיר שנתקעתי עליו מהערב...בית ספמיפי כזה שאני לא יודעת למה פשוט...פשוט...
"גשם נשק אותו בשמי
גשם לטף את הפנים
הבאת גשם בעיתו
אז הבא הבא לי אותו..."
מטורף כמה שזה חסר לי.
עם כל החוסר זמן והחוסר חיים זה פשוט משהו שקשה לי בלעדיו, מישהו לאהוב, מישהו להתגעגע אליו בקטע מטורף כזה שבא לי לישון איתו בלילה, מישהו שאפשר לגעת בו...פשוט מישהו...
הפחד הכי גדול שלי זה שכצוצאה מזה יתעוררו אצלי רגשות ישנים מהעבר, כאלה שהדחקתי וחשבתי שכבר עברו, כאלה שנראה לי שהתגברתי עליהם אבל אולי בעצם לא....
אני לא מחפשת, אני לא נואשת ולא מתפשרת אבל כן חסר לי...ואף אחד לא מבין את זה...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
