בכל שנה ביום כיפור כל המקומות פייסבוק, טלפון, הודעות SMS, אי מיילים או כל דבר אחר מוצפים בהצהרות סליחה וחרטה כלליות וחסרות משמעות על כמה אנשים מצטערים אם הם פגעו איי פעם במישהו ושיהיה צום קל וחתימה טובה.
הצביעות הזאת, של לעשות רע כל השנה ואז לבקש סליחה, אני לא יודעת איך להתייחס אליה.
אני לא אומרת שאני תלית שכולה תכלת, אבל אני דיי גאה בעצמי שהשנה לא יצאתי בהצהרות, לא פירסמתי איזה סטטוס כללי לאומה כולה על שאני מצטערת כי אני לא אגיד סתם.
למי שחשוב לי, למי שבאמת באמת אכפת לי ממנו, שאני חוששת שפגעתי בו למרות שלא הייתה לי אפילו כוונה שלחתי הודעה, הודעה אישית לא כזאת כללית לכולם, שאני מתנצלת אם איי פעם פגעתי, שאני מקווה שלא ושיהיה צום קל וחתימה טובה.
אם טעיתי ופגעתי זה לעולם לא יהיה במודע, אני אעמוד על טעותי ואולי יקח לי קצת זמן אבל אני אתנצל, אני לא אחכה ליום כיפור כדי להגיד סליחה ואצפה שהכל ישכח כי אני יודעת שאצלי זה לא היה עובד.
אז גם פה אני לא אגיד סליחה לכולם כי האמת שפה, בישרא, זה המקום האחרון בו אני צריכה לבקש סליחה כי זה המקום שלי, זה הבלוג שלי, זה העולם שלי שבו אני כותבת את כל אשר על ליבי, את מה שמפריע לי, כואב לי, משמח אותי, מצחיק אותי וסתם דברים שאני ארצה לחזור אליהם בעתיד.
יש את אלו שאומרים שהצביעות היא בזה שאנשים לא שומרים כשרות או לא שומרים שבת, לא קרובים לדת אבל בכל זאת צמים בכיפור וחושבים שזה פותר את הכל. אני כל כך לא מסכימה עם האמרה הזאת!
אני חושבת שבתור יהודיה, זכותי לאמץ לעצמי את המנהגים שאני מאמינה בהם, שאני לא חייבת להיות כמו כולם, אני לא חייבת להאמין בכל מה שכולם מאמינים, אם אני לא רואה את ההגיון בלהפריד בין בשר לחלב או לאכול קשר, זה לא אומר שאני לא מבינה ומאמינה במשמעות של היום הזה, היום המיוחד הזה שיש רק לנו. אני באמת מאמינה שיום כיפור הוא יום של מחשבות וזמן לעשות סדר בראש, שאין שום דבר מסביב, שלא מתרכזים בשטויות של היומיום, שאין עבודה על הראש, שאין לימודים שאין שיעורים שאין טלויזיה או מחשב או פלאפון או אסמסים, שאתה נטו אתה עם עצמך. בחשבון נפש.
לפעמים זה לא מועיל אני מודה, לפעמים אחרי יום כיפור אני מרגישה בדיוק אותו דבר, אבל יש ימי כיפור שאני באמת מרגישה שהתחולל שינוי, בין אם גדול ובין אם הכי קטן, שינוי כלשהו שהופך אותי לבנאדם טיפה יותר טוב.
השתנתי מקצה לקצה משנה שעברה, אני לא אותה אלמוג שהייתה, אני רואה את זה בסדר החיים שלי, ביומיום, בהשקעה, באהבה, בפתיחות, בסגירות, לא אומרת שהכל בהכרח לטובה אבל היה שינוי, שהיום זה אחד הימים להבין אם הוא מספיק טוב לי ואיך אפשר לשפר ואיך אפשר לתקן ואיך אפשר להיות יותר טובה.
שיהיה לכולם צום קל וחתימה טובה ומי יתן והיום הזה באמת יהיה מועיל לכולנו, 24 שעות של חשבון נפש לא בשביל אלוהים, לא בשביל החברים, לא בשביל לעשות רושם. נטו בשבילכם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
