חיים שלמים נארזים בקופסאות חומות וגדולות, עטופים בעיתונים וניילון.
הדברים השבירים, ביניהם חלקים של הלב מצופים בשכבה עבה של פצפצים שישמרו עלייהם מתלתלות הדרך, גם אם היא לא ארוכה.
חיים שלמים של תמונות וזכרונות, קלטות על גבי קלטות, אלבומים ותצלומים שהספיקו להצהיב מעלים חיוך נוסטלגי ונכנסים יחד לשקית אחת, מונחים במרכז החדר ומחכים למספיק דברים שיארחו לה חברה בחושך של הארגז.
כרטיסים לסרט, מתנות וכרטסי ברכה, קשקושים משיעורי תיכון שכבר הספקתי לשכוח, מכתבים מאנשים שנעלמו מחיי,
אהבה. ערמות של אהבה שמורות מתחת למיטה שלי בשביל ימים כאלה, ימים בהם הכל עולה, שפתאום נזכרים בכל המקומות הנידחים אליהם דחפנו
זכרונות ואכזבות, בין אם להדחקה ובין אם לשימור.
אני תמיד שומרת דברים כאלה, גם אם כואב לי נורא, אני יודעת שיום אחד אני אמצא את זה, את הדבר שמזכיר את הכאב וזה כבר לא ילחץ בחזה, זה יעלה חצי חיוך מלא בעצב שיהיה ללא ספק נתול חרטות.
זה קצת מצחיק שאפשר לרכז חיים שלמים בקופסא, ונכון שהכל בראש והחיים שלנו הם לרב הזכרונות ולא הדברים החומריים, אבל...זה עדיין חיים.
אני מסתכלת על קירות ריקים, על מדפים שלמים מלאי מקום, תמיד אמרתי שהחדר שלי קטן ועכשיו, כשרק מיטה וארון נשארו בו, הוא נראה אפילו יותר קטן.
21 שנים בבית. זה כל כך הרבה!
כמה עברתי פה...
הנשיקה הראשונה על השיש במטבח,
הפעם הראשונה שבן בא לישון אצלי (זה נשמע כל כך ילדה בת 10 אבל זה היה רק לפני שנתיים וקצת),
החבר הראשון שלי שהיה בא אליי כשהיינו רק בכיתה ג',
מאות לילות מלאי שיחות נפש עם חברות שבאו לישון אצלי,אני חושבת שהקירות של החדר שלי יודעים הרבה יותר מידי דברים, אני מקווה
שהם לא יתחילו לדבר.
דמעות וצחוק, עצב ושמחות, ימי הולדת, משחקי כדורסל שכל החברים של אחים שלי באים, סרטים ועוד אלפי דברים שהפסקתי לעשות פה.
אני אתגעגע לרחוב הזה, לבית הזה, לדירה הזאת.
שהכל כל כך קרוב לכל מקום, שהחברה הכי טובה גרה בבניין ממול, לנוחות ולתחבורה, להכל.
עוברת בין מבוכים של ארגזים, ישנה על מזרון בחדר ריק מתוכן, יושבת ומסתכלת מסביב בחיוך מאוזן לאוזן ודמעה בעין.
יש שיגידו שזו רק דירה ושכולם עוברים מתישהו בחיים שלהם, אבל זה קצת צובט בלב...
זה הלילה האחרון שלי כאן.
מחר אני יוצאת מפתח הדירה, מפתח הבניין, בודקת את הדואר בפעם האחרונה מתוך הרגל ובסופו של יום, חוזרת לדירה חדשה שאני עדיין לא יכולה לקרוא לה בית.
חיים שלמים ארוזים בתוך קופסא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
