היום אני יכתוב סיפור שקשור ליום שבת
שם הסיפור:פשטידת השבת
זיכרו ילדים שבת קודש מתקרבת! זכרו ואל תשכחו, למען השם!
זה היה הקול של אימא שדיברה אל הילדים שלה באחד
החדרים בגטו היה זה יום שני בשבוע ביום זה מחלקים הרשעים ליהודים
את הלחם לכל השבוע
המחשבה שלהם הייתה פשוטה: היהודים הרעבים
עובדים עבודה קשה יאכלו את כל הלחם בימים הראשונים
ולשבת לא ישאר להם פירור אחד
באו הילדים אל אימא וביקשו:
אימא אין בנו כוח לחלק את הלחם למנות
עשי זאת את בשבילנו ואימא מסכנה חותכת את מעט הלחם לחתיכות קטנות אך אינה שוכחת את שבת קודש
על המנות לשבת שומרת אימא
אחד הילדים שוכב במיטה חולה שואל:
אם נשמור מנה לשבת האם תכיני לנו גם בשבת זו פשטידה טובהכמו בשבת שעברה
הגידי אימא איך הכנת את הפשטידה ההיא, שואל ילד אחר
אסור לספר -עונה אימא- זהו סוד
אבל סוד הפשטידה פשוט מאוד אימא הכינה אותה ממנות הלחם שלה
ששמרה עליהם במשך כל השבוע
אבל כעת אחד הילדים חולה והיא נותנת לו יום יום מן המנה שלה
איך תוכל לשמור גם לשבת?
אבל בשבת זו אכלו הילדים פשטידה נפלאה
אימא פרסה פרוסות לחם אחדותאספה קליפות של תפוחי אדמה
עלים של עשב והכינה תפשטידה
ואולי כדאי להוסיף מעט שמן חשבה אימא השמן בטח יוסיף לפשטידה טעם טוב
אבל לאימא רק טיפות שמן מעטוות והיא שומרת עליהם כדי להדליק נרות שבת
פשטידה ונרות שניהם לכבוד שבת קודש
מה חשוב יותר
אימא איננה יכולה להחליט
רגע אחד היא חושבת הנר חשוב יותר על הנר מברכים
אבל אחרי רגע היא אומרת לעצמה מה יתן הנר לבני החולה
ופשטידה שמעט שמן בהתחזק ותרפא אותו
אבל גם מצוה זו של הדלקת נרות לטובת הילד החולה היא לברכה על הנר אפשר להוסיף גם תפילה לשלומו של הילד ואין שעה טובה
לתפילה כמו שעת הברכה על הנרות
באותו רגע החליטה אימא לברך על הנרות בלי להדליק אותם
ואת טיפות השמן האחרונות
תשים בפשטידה
במקומם נרות תדליק בשמן זהאת שמחת השבת בלב הילדים
כאשר עמדה אימא לברך על הנרות שלא דלקו
הוסיפה תפילה קצרה
:"אבינו שבשמיים סלח לאישה המסכנה בזכות שמחת השבת של הילדים בזכות הזמירות של שבת קודש שיזמרו הילדים כאשר אביא לשולחן את
את פשטידת השבת
והילדים כאשר טעמו מן הפשטידה הנפלאה פתחו פיהם ושרו בשמחה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
