אני מאמין בשמש,

גם אם אינה זורחת..

אני מאמין באהבה,

גם אם איני חש בה..

אני מאמין באלוהים,

גם אם הוא שותק.

מדהים מה שאפשר למצוא כתוב על צדה האחורי של דלת שירותים מסריחים בתחנה המרכזית.

(:

הגעתי למסקנה שאני ממש מתגעגעת לכתיבה... לא כתבתי כבר המון זמן, וממש לא מעניין אותי מי קורא כאן, ובין אם הוא חניך שלי או לא (שלום להילה ולבר ולשאר החטטנים (; ) , ובין אם בכלל לא מגיבים לי למרות שממוצע הכניסות שלי ליום יומיים זה 50-70 כניסות.

בכל אופן,

המצב על הפנים. אני ממש מבואסת לאחרונה..

אנלא צריכה שיבואו ויגידו לי שהכל יהיה בסדר.. אני פשוט מרגישה כאילו בא לי לשבת ולא לדבר. עם אפחד. ואז יום אחד פשוט להעלם לתקופה ארוכה שתשכיח ממני את כל המחשבות שלא עוזבות אותי במנוחה לרגע.

יותר מדי דברים כגון צבא, התחלות חדשות ומבאסות, וחברים .... יותר נכון "חברים", שגורמים לי להרגיש הכי בודדה בעולם, והכי חסרת מנוחה ובו זמנית שבוזה ונטולת כוחות- מה שגורם לי לצאת עוד יותר מפעם על אמא שלי , אפילו כשהיא מגיעה אלי עם שאלה קטנה, או הצעה לארוחת ערב. הכל פשוט מרגיז ומתסכל, ואין לי בולבול לעשות שומדבר עם החיים שלי חוץ מלשבת ולהסתכל על הקירות.

אני יודעת שיש מליין אנשים שדואגים לי, מליין אנשים ששולחים לי הודעות ומתקשרים, אבל אני מרגישה מנותקת מהם..ולא רואה את עצמי קשורה אליהם בשום מצב. יותר מכל אני מרגישה משום מה לא רצויה- וזה חסר בסיס לחלוטין כי באמת שלא יצאתי הרבה זמן ולא היה מי שנתן לי להרגיש ככה. אבל פשוט יש ת'תקופות שעושות לי הרגשה כאילו אני הבן אדם הכי לא מעניין בעולם, שלא מגיע לו שום יחס ומאף אחד.

והכי מעצבן- זה שאפילו כשאני עצובה, אבל ממש, אנלא יודעת להיות עצובה באמת. כאילו- אני לא מקרינה את זה החוצה- משתדלת כמה שפחות. אני מחייכת בזיוף מוחלט- ואנלא סובלת לחייך ככה. סוג של דחף למצוא חן, ולא לגרום לאנשים להתבאס ממני. שונאת את זה, ומרגישה כאילו אני היחידה בעולם שכ"כ איכפת לה ממה שחושבים עליה. חתיכת יצורה לא?

האמת? (: שזה עשה לי טוב עכשיו לחפור קצת במצברוח שלי. זה תמיד טוב להוציא את זה החוצה. נראה לי שאני חוזרת לעדכן על בסיס קבוע במיוחד עכשיו כשאני עושה יומיות.

משפט תמיכה לעצמי-

"אל תשכחו את השמש גם אם הסערה מראה כאילו אף פעם לא תחלוף"

יהיה בסדר? לא נראה לי, אבל ניחא.. מתרגלים עם הזמן.

שמש.

אין יותר מצחיקה מרותם (: ! מה יא שרלילה! מה קשור את סוגרת עכשיו!?

נתן לי להרגיש כמה מזל יש לנו לפעמים ודווקא אותו יוצא לנו לפספס כשהוא עובר מתחת לאף שלנו ממש.

יום חמישי האחרון סיימתי טירונות בזיקים.

זה גרם לי לחשוב..

אם התאריך גיוס שלי היה זז כמה ימים קדימה.. ואם הייתי עדיין שם..ואם הרקטה הייתה סוטה ממסלולה בדיוק כמה מטרים.

לפעמים אתה פשוט מגיע למצב שבו אתה חייב להודות לגורם חיצוני כלשהו אפילו אם אינך מאמין בו- על כך שנתן לך לחיות.

יש הרבה מה לפרט, ויש הרבה דברים שקראתי שממש גרמו לי לבכות...טירונים בדיוק כמוני, שהיו צריכים לסיים ממש אתמול את הטירונות שלהם. למה דווקא אז? מה הסיכויים שאחרי כ"כ הרבה שיחות מרגיעות מהמפקדים על כמה שזה לא באמת מסוכן, ועל כך שמעולם עוד לא פגע קסאם בבסיס ישירות, זה ייקרה דווקא 4ימים אחרי שעזבנו ת'מקום?

מפחיד? רצח. הזוי? פצצות. מרגיז? יותר מהכל. צבא של זונות שדוחף בסיס לא ממוגן בשיט, של טירונים טריים שישנים באוהלים מסריחים קילומטר מעזה. מה!? מה חשבתם ?! שהקסדות שהם החזירו יום לפני לאיחסון יגנו על החיים שלהם מהפצצה? לפחות היו מגינות על הראשים שלהם מרסיסים שפגעו בהם בצרורות..אבל מה פתאום שמישהו יפעיל ת'שכל ויקלוט שזאת אשכרה סכנת חיים י'נעל דינק!

צבא מטומטם!

כוסעמק! כוסאמאמאמא של כל הערבים, הלוואי ימותו מהסירחון של עצמם. בני זונות. עם של חרא, שקיים רק בשביל להזיק ולהסריח.

איך חבל לי על כל הבנים אלוהים, שתהיה אחלמה מהירה לכל נפגעי זיקים! רק בריאות ואושר! הלוואי והלוואי שלא יתווספו הרוגים לפצועים שיש כרגע, אמן!

ובנימה אופטימית זו (; , אני אאחל לכולם שנה טובה ומבורכת , שנה של ימבה חיוכים ואהבה, חיבוקים ארוכים, נשיקות וכל גילויי האהבה הקיטשיים שאתם מכירים (: תשמרו על החיים שלכם אנשים ואל תקחו אותם כמובן מאליו- כי הכל יכול לקרות, וצריך לנצל כל דקה ודקה מהחיים , וכמה שיותר.. קחו ת'רגליים שלכם וסעו לכל מקום שמתאפשר לכם, תראו כמה שיותר, ותזכרו כל יום להגיד לאנשים הקרובים אליכם ביותר שאתם אוהבים אותם- זה הכי חשוב. תחייכו על הבוקר, תחייכו לפני השינה, ותחייכו סתם ככה לאנשים שאם רואים ברחוב, אל תשמרו את הלב שלכם לעצמכם , ותחלקו אותו עם כל מי שמוכן לתת לכם בחזרה.

שנה מאושרת שתהיה לכולם! המון אהבה ורק טוב (:

ממני, בולסת הפיצות הכרונית, אילנה סלאש הכוסית סלאש ברס.

(:

תמונה משעשעת שצילמתי בקניון מלחה לשנה החדשה (:  (נשבעת  שטיגר ופיפילון היו אחד על השני כשהגענו לשם)

בשעה טובה, סיימתי טירונות (:

אין לי כח לפרט-

אבל היה הכי חוויה שבעולם, אני שמחה שעכשיו אני קצת במצב של ריחוף וחוסר איפוס...אני שטה לי בעקבות מה שצריך לעשות , ומוצאת את החוויות הגדולות והקטנות שלי בזה- הפסקתי להתעסק עם הפרטים הקטנים. אני זורמת, נגד ויחד עם, וטוב לי עם זה (:

אז קצת תמונות מהטירונות ומהאנשים שאני כ"כ אתגעגע לראות אותם בכל פלוץ של מקום שאני הולכת אליו,או מתקלחת ואוכלת בו. כי ככה זה צבא-  הכל ביחד.

ברוב התמונות אני בלי איפור כוסאמאמק, ואני גם נראית קצת הרבה על הפנים, אז נא להתעלם, ולהתלהב אך ורק מהעובדה שאני על מדים סוף סוף !  (:

ח' של מחלקה אחרת ברחבה הפלוגתית שלנו..

אני ונטשקין, עם ה"גברים" היחידים שהכנסנו בלילה הראשון למיטה למקלחת ולשירותים , ובעצם לכל חור כולל החור תחת שלנו.

אני ואילנצ'קה, התאומה שלי. אין מצב שאנחנו לא מאותה האמא.

אני, על ב', עם השכפ"צ, האפוד, הקסדה, והבייבי שלי (: וכן, אני יודעת שאני נראית כמו תפו"ד

אני ורותם השאפה  (; "בייייייילבי"

אני על א', בדרך הביתה אחרי שסגרתי שבועיים מתישים של טירונות

אילננננננננננננננננה

שני היפה (:

אנחנו, מוגנות "מתחת" למיטות בשבת בבוקר כשהייתה חדירה של מחבלים מעזה ממש ליד בסיס זיקים שלנו

תמונה לא מחמיאה בכלל אבל משעשעת מאותו הבוקר (:

דובי של אחת הבנות בזמן "הגנת מחנה אמת"

אני ונטשקין בזמן הפסקה ביום קשה של תורנות מטבחים

מואה

אני וורוניקה היפה "משתטות" חי חי. סתם :|

אני בעצבים של הבוקר כי קיבלתי 3 שעות ביציאה על הפקרת נשק

אני ואילנה שאירחה לי חברה בשעות ביציאה שלי (:

שמירה, אני נראית כמו ילדת קיבוצים, מה זה הכובע הזה!? מה!?!

הבנות של המחלקה (: כפרה עליכן!

בוקר אחרון של אתמול, חיבוקים , תמונות אחרונות וכאלה - ולא! זאת לא בטן שם! זאת החולצה שקצרה עלי..וכן, אני באמת נראית פה כמו גוש קקה.

אני ובזוטו המתוקה , האתיופית הכי קרועה בעולם

מימין לשמאל- טובית, ז'ומפאל, וחיה- ירושלמיות בכליות!

אורההההה אורנית, סייקו מס' 1 (:

מואה, בר, האפרוחה שלי, ואורנית המשיגנע !

אני ואדויל הנשמה שלי, הכי חברה בעולם הילדה הזאת

שוב אני ונטשקין, שנייה לפני שעולים לאוטובוסים

שיקמאמי נפרדת מהמיטות (: "משמר הגבול, זה הבית שלי..."

מיטל היפה, שהזכירה לי בהתחלה באופן היסטרי את אושרי ממעלה אדומים

תמונה אחרונה שלי עם אילנצ'קה לפני שנפרדים (:

הצמות ה100ממות (; שעשתה לי האפרוחה שלי

ואחרונה חביבה עם הפלאפון החדש הזול והמדליק שלי (:!

זהו, חדל, נשבר לי הפין מלהוסיף תמונות, אני אפרוש לי לארוחת שחיטות טובה כמו שרק אמא יודעת לעשות בשיא טירופה בימי שישי (;

שבוע טוב ושבצ'לום יקיריי (: !

שנת לימודים טובה ופורייה! תשקיעו חברים, במיוחד ב-יב', ותנצלו כל רגע כשאתם עדיין בביצפר, כי את הפספוס קולטים רק כשמסיימים ת'שלב הזה בחיים (:

ונ.ב- חביבתכם הולכת להיות שוטרת כחולה, מנייאקית גאה במשטרת ישראל, אז תזהרו לכם כל סטלני המדרחוב בל נא אתפוס אתכם בעת דפיקת באנגים מאסיבית ואקח אותם לעצמי (:

שבת שלווה

(: