תשמעו ELLIOT SMITH הוא מעולה!
למה כל הזמרים הטובים באמת מתים כ"כ מהר? ... אליוט סמית', ג'ף באקלי ועוד איזה בריטי שאתמול המליצו לי עליו בתו השמיני..איכשהו כולם מסיימים תלויים עם חבל מהתקרה או עם 9 מ"מ עסיסי וראש פינייאטה מפוצץ.
"משוררים מעבירים את החיים
בצורה כואבת
נופלים אל תוך בורות שהם עצמם חופרים"
סופו של כל משורר חפרן. ואני כ"כ מתגעגעת לכתוב..נראה לי שהלך לי כל הכשרון מהעצלות המסריחה שלי.
"I could make you satisfied in everything you do
all your secret wishes could right now be coming true
and be forever with my poison arms around you
no one's gonna fool around with us
no one's gonna fool around with us
so glad to meet you, Angeles "
(אליוט סמית' angeles)- השיר הזה תמיד זורע לי מלנכוליה בלב, משהו בלחן כנראה..
אין לי שומדבר לחדש, וכח לספר על החוויות מהמלמ"ש...חוץ מזה שקורעים לנו ת'תחת בנקיונות ולימודים ומזה שלא איכפת לאף אחד מ-6 השעות המטכליו"ת שאנחנו חייבים לקבל כל לילה, אין הרבה מה לומר על הקורס שוטרים הקקה הזה. אבל כמו שאמרתי ליואב אתמול- איפשהו זה מחשל, ואחרי הכל הפז"מ דופק ואין יותר טוב מלהעביר תקופה ממושכת של השירות בקורסים- זו תמיד חוויה מאתגרת.
אני הולכת לסגור פאקינג 21 נראה לי , ועוד בקורס! קורס!!!!.... כסעמעמק. אבל שוב-כמה שאני מתלוננת שוטרת סיור זה אחד התפקידים הכי בני זונות שיכולים להיות לבנות בצבא..כל השאר יוצאות פקידות ומוטסות לשבת שנתיים משעממות במשרד מסריח בלי חוויות מיוחדות ומשהו שנתן משמעות לשנתיים האלו. בכל אופן- אני מעדיפה את עצמי איפה שאני נמצאת כרגע, והלוואי ולא יקשו עלינו עוד יותר, כי באמת שקשה בתקופה האחרונה.. :(
אתמול היינו בעיר, והגעתי למסקנה הנחרצת ש"די לירושלים" ! נמאס מאותם הפרצופים, אותם האנשים, הפאבים, הצחוקים...אותם שירותים מסריחים (: אותה הזמנה קבועה...באמת שנמאס נמאס נמאס. אז אני איריס וזוהר נחתוך פעם הבאה שאני יוצאת לת"א בירת האקשן הישראלי, וננסה את מזלנו במועדונים רוסים לכל דבר כי רוב חברותיי שם רוסיות אורגינל שלא מוותרות על הוויית הוודקה והבלאט כל שישי בלילה (: נקווה שייצא באמת, ושיהיה כיף.
אני רוצה מישהו :( מאז ב', ומאז שד' ואני לא יוצאים באותם סופש"ים אני נטולת טוסטסטרון בצורה זוועתית. פתאום, אחרי שנתיים מתחשק לי מישהו רציני, ואף אחד כרגיל לא נראה לי. בעיה בעיה.. זהו לעדכון השבועי, או יותר נכון הדו שבועי, והלא מרתק בעליל שלי להפעם (:
אני נוסעת עכשיו לבקר את סבא בבית אבות :( מסכן שלי...המוות של אחות של סבתא שחולה באותו אלצהיימר מסריח כמו סבא השפיע עליי בצורה נורא כואבת, גם במשך הקורס, מה שגרם לי לחשוב קצת על ההזנחה של הזקנים שלי במשפחה...אני ממש על הפנים מהבחינה הזאת, ועכשיו -זה הכי חשוב לי בעולם. יש לי סבא אדיר, הבן אדם הכי חכם שהכרתי ולמרות הכל- ולמרות שהוא לא זוכר שום דבר, אני יודעת שהיופי הפנימי שלו לא ייעלם לעולם..
- 
סבא יעקב (:
...
שתהיה לכולם שבת שלווה והמון המון אהבה (:
אילנה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
