יוצא לי לחשוב הרבה על התאבדות לאחרונה. אנלא בקטע של אנשים עם נטיות אובדניות ודרישות יתר של תשומת לב מסביבתם, אבל אני רק רוצה לראות מה היה קורה אם. מכירים את המשחק הזה? שכל אחד משחק עם עצמו בשלב מסויים בחיים " מה היה קורה לי אם...?" ככה וככה. אני באמת רוצה לדעת איזה אנשים יגיבו ואיך הם יגיבו במידה ואני אחליט לשים קץ לחיי. יוצא לי לחשוב על צורות ודרכים לביצוע, ועל דמעות בעיניה של אמא שלי..יוצא לי לחשוב על איזה סוג של מכתב אני אכתוב, ועל כמה אנשים ייבחרו לכעוס עלי במקום להבין.

אבל יותר מזה יוצא לי לחשוב כמה נחת אני אשיג בפעולה לא כזאת קשה לעשייה, וכמה הבנה מצד אנשים שטוענים שאי פעם הייתי "חשובה להם".

כן, הבנה זה טוב. גם התחשבות. ובמיוחד טוב לב. שמסתובב לאחרונה בכל מקום רק לא מול העיניים שלי.