זה התחיל ביום ככל הימים, כאילו נשלף מתוך הספר באופן שרירותי,

כאילו מישהו קבע מלמעלה את הגורל של הילדה המסכנה.

זה ליווה ברגעים הקשים וגם פחות קשים והפך לשגרה.

כל-כך הרבה דברים קרו לה באותו הזמן, שנתיים.

לא יאומן איך היא לאט לאט פשוט נעלמה.

גם ארבע עשר פשוט נעלמו מגופה

אבל אופייה הוא זה שפשוט

נטש אותה לבדה

והיום היא 

נשארה

אבודה.

מי אני לעזאזל