פרק 11 !
אחרי שלושה ימים:
היה קר בחוץ, ירד גשם, הרוחות היו חזקות יותר מתמיד, אני וביל קפאנו
"קר לי" הוא אמר לי ורעד
"גם לי" אמרתי, הוא החזיק לי את ידי ולא עזב אותה
"מה עם הרגל שלך?"
"לא יודע, אני לא מרגיש אותה"
קמתי לאט, לאט והסתכלתי לראות מה עם הרגל שלו
"היא מלאה דם"
"אני רעב כל כך"
"גם אני..."
"חייבים אוכל, אני לא יכול להחזיק יותר מעמד"
"לא, אתה כן יכול להחזיק מעמד"
"אני לא אכלתי יותר מ5 ימים"
"גם אני"
"את חזקה ואני לא"
"ביל, אל תעזוב אותי גם אתה"
"אני ינסה, אני לא יודע אם אני יצליח"
"לא ביל! אתה חייב להישאר איתי, אתה הבטחת לטום"
"בסדר..."
אחרי כמה דקות גם אני הרגשתי חולשה...
"אני לא יכולה יותר" אמרתי לו
"שש.. את כן"
"אני ינסה להחזיק מעמד"
"בואי נשיר משהו"
"מה?!" שאלתי אותו
"בואי נשיר. שיר אחרון, לפני הסוף שלנו"
"אל תגיד את זה" אמרתי לו
"נו בואי נשיר..."
"מה נשיר?!"
"לא יודע..." הוא אמר וחשב והתחיל לשיר:
"אי שם מעבר לקשת
בענן
נמצאת ארץ גן עדן
כמו בסיפור ישן"
"דיי ביל, אתה מלחיץ אותי!" צעקתי והשתעלתי
"טוב ילדה, תקשיבי לי" הוא אמר, הסתכל לי בעיניים והחזיק לי את היד
"אני לא יודע אם אני ישרוד יותר, את חייבת להמשיך"
"אני לא רוצה לבד" התחילו לרדת לי דמעות
"שש... בשביל טום, הכל בשביל אח שלי!"
"אני לא רוצה"
"את חייבת, בבקשה תסמכי עלי" הוא אמר
"את חייבת להבטיח לי שתשרדי רק בשביל טום" הוא הביט לי עמוק בעיניים "את מבטיחה לי?!"
"כן" אמרתי לו
"יופי, תשירי איתי"
"אני לא רוצה"
"בשבילי ובשביל אח שלי, תשירי"
"לא..."
"נו כבר!"
"טוב" אמרתי והתחלנו לשיר
"אי שם מעבר לקשת
בענן
נמצאת ארץ גן עדן
כמו בסיפור ישן
אי שם מעבר לקשת
במרומים
שם כל חלומותייך
בן רגע מתגשמים........" עצרתי לשיר!
הסתכלתי על ביל, הוא כבר לא שר איתי ביחד....
"ביל?!" קראתי לו אבל הוא לא ענה לי
"נו ביל, זה לא מצחיק אותי"
"ביל!" צעקתי בשקט, בכיתי וניערתי אותו אבל הוא לא קם.....
"אם עוד מעט ייפול כוכב
הוא את שמיי יצבע זהב
הלילה
ואז בארץ הפלאות
שוב ייתגשמו המשאלות
הרחק למעלה
אי שם מעבר לקשת
שיר וגן
אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן
אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן
ציפור האושר שם בגן
מעבר לקשת
לו לעוף ניתן"
זה לא הפרק האחרון עדיין !
הפרקים האחרונים יהיו עוד כמה ימים...
אני יגיד מתי הפרק האחרון !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
