12/2008
פרק 1 !
אזז...
אתמול - המנויים קראו את הפרק הראשון
ועכשיו הגיע תורכם ^^
אז ... -
היא הייתה מאותן הבנות היפות, שהיו מסתכלים עליהן.
היא הייתה ותמיד תהיה מיוחדת.
שמה הייה ג'סיקה פרן לורן,
נולדה במינכן ועברה לגור עם הוריה בהמבורג.
"ביל, קדימה תקום" סימון, אמם של שני התאומים העירה אותם "קדימה טום!"
"עוד מעט" שניהם מלמלו והסתובבו לצד השני
"זה היום הראשון של בית ספר, ואני לא רוצה שתאחרו כמו בשנים הקודמות"
"אל תדאגי אמא, אין שום דבר מעניין בבית ספר הזה" ביל אמר
"נכון, אנחנו לא חייבים ללכת השנה" טום הסכים עם דבריו של ביל
"אני לא שואלת את שניכם, עכשיו אתם קמים" היא הסירה מהם את השמיכות
"בסדר, בסדר, הפעם את ניצחת" ביל קם ראשון מהמיטה והלך לכיוון המקלחת
"קדימה טום, עכשיו תורך"
"שביל יגמור להתקלח, אני יקום"
"לא, אתה תלך למקלחת השנייה, בחדר שלי"
"אמא, אין לי כוח לכלום, אני רוצה לישון"
"אני לא אשמה ששניכם הלכתם לישון אתמול ב2 לפנות בוקר"
"אני לא אשם, זה ביל לא נתן לי לישון"
"אני שמעתי אותך" הוא צעק מהמקלחת
"זה לא משנה עכשיו, תלך להתארגן" היא אמרה לו "קדימה טום, תקום מהמיטה"
"בסדר, בסדר רק שיהיה כאן שקט, בבקשה" הוא אמר לקח את בגדיו מהארון והלך לכיוון חדר המקלחת שהיה בחדר של אימו.
אחרי כמה זמן, הם ירדו למטה מאורגנים לבית ספר, עם התיק על הכתף.
"הכנתי לכם ארוחת בוקר" סימון אמרה להם
"הוו יופי" טום זרק את התיק על הרצפה, התיישב והתחיל לאכול את האוכל שהיה מוגש כבר על השולחן.
מיד אחריו ביל גם התיישב והתחיל לאכול.
"אני הולכת לעבודה" היא אמרה להם ולקחה ביס מהטוסט שהיה לביל בצלחת
"אוקיי" הם אמרו לה
"תעשו טובה, שלא יהיו צרות בבית ספר" היא אמרה "תעשו שהשנה הזאת, לפחות השנה הזאת תהיה מוצלחת"
"בסדר" הם אמרו
"יופי" היא אמרה ולקחה עוד ביס מהטוסט של ביל
"נו, טוב שלא גמרת לי את כל האוכל וזהו" הוא צעק
"אני מצטערת" היא אמרה לו, נתנה לכל אחד מהם נשיקה ויצאה מהבית לעבודה.
"נלך לשם?" טום שאל את ביל
"ממ... לא ממש בא לי" הוא ענה לו
"את האמת היא?" הוא אמר "גם לי לא" הוא לקח את האוכל והתיישב בסלון ליד הטלויזיה
"זאת אומרת שלא הולכים היום?" ביל שאל אותו כשחיוך עולה על פניו
"לא" טום אמר והמשיך לאכול
"יופי" ביל הביא את האוכל ואת השתייה שלו ליד טום ושניהם המשיכו לאכול מול הטלויזיה.
"אולי בכל זאת נלך לבית ספר?" ביל הסתכל על טום ושאל לאחר כמה זמן
"אממ.. צודק, בוא נלך" שניהם קמו, לוקחים את התיקים שלהם ויוצאים מהבית לכיוון בית הספר שלהם.
כשהגיעו השעה הייתה 9 וחצי בבוקר, הם נכנסו לכיתה ללא חשש, מלאי ביטחון.
"שלום לכם התאומים קאוליץ, לא מספיק לכם שנים קודמות גם השנה הזאת אתם תמשיכו לאחר?" המורה שאלה אותם
"ממ.. היום זה איחור אופנתי" טום ענה לה בחוצפה
"אוקיי, תחפשו איפה לשבת" היא אמרה להם
"אוקיי" הם הלכו לשולחן האחרון שבכיתה שהיה פנוי
"טוב אז כמו שאמרתי לכם ג'סיקה פרן לורן, היא תלמידה חדשה כאן" המורה המשיכה לדבר
"מי זו ג'סיקה?" ביל וטום שאלו אותה בזמן ששניהם מתיישבים במקומם
"ג'סיקה, תרימי את היד שלך בשביל ששני התאומים האלה יהיו בשקט לכמה זמן" היא אמרה לה, היא הרימה את ידה לאט.
שניהם קמו ממקומותיהם לראות אותה,
הם ראו ילדה גבוה, בעלת שיער חום-אדמוני, עיניים ירוקות
לובשת חולצה בצבע כחול בהיר וג'ינס, שיערה היה אסוף בקוקו
והיא, מחייכת לעברם.
הם התיישבו בחזרה במקומותיהם וכולם המשיכו בשיעור.
לקראת ההפסקה ביל וטום הלכו לכיוון הקפיטריה בשביל לקנות להם משהו קטן לאכול ולשתות,
בדרך הם ראו את ג'סיקה מסתובבת עם שאר הבנות שבכיתה,
"על היום הראשון היא מתחברת עם ילדים?!" ביל אמר
"אין פלא, תראה איזה יפה היא" טום אמר לו, ממשיך להסתכל עליה
"היא יפה, לא אמרתי שהיא לא"
"יאללה בוא כבר, ביל" הוא משך לו ביד ושניהם המשיכו לכיוון הקפיטריה.
בחזרה לדרכם לכיתה, הם שמעו צעקות מאחוריהם
"טום! טום!" הוא ראה מאחוריו את אלינה, מאיה, ומריאנה,
"היי" הוא אמר להן
"התגעגענו אליך" הן אמרו, אלה היו אותן הבנות שאהבו אותו במשך כמה שנים
"ניפגש בכיתה?" טום שאל את ביל
"לא חשבתי אחרת" הוא אמר לו והמשיך ללכת
"אז מה קורה איתכן?" טום שאל את אותן הבנות שחיוך מרוצה מופיע על פרצופו
"הכול מעולה" הן אמרו לו, הם המשיכו ללכת, ששתיים מהן מחבקות את טום.
"איפה אח שלך נעלם לך?" מריה, אחת מהבנות שהסתובבה עם ג'סיקה שאלה את ביל
"לאן את חושבת שהוא הלך?"
"לא יודעת"
"תחשבי לבד" הוא ענה לה והמשיך ללכת לכיוון השולחן שלו ושל טום
"עוד פעם עם אותן הבנות?" היא התקרבה אליו ומאחוריה כל הבנות עמדו
"את רואה שאת יודעת את התשובה" הוא צחק
"בכל מקרה, זאת ג'סיקה" היא הכירה ביניהם
"כן אני יודע"
"זה עם הכובע זה האח התאום שלו" מריה הסתובבה אל ג'סיקה ואמרה לה
"אח תאום? יהיה קל להבדיל ביניהם" היא אמרה וכולם התחילו לצחוק
"חזרתי" טום צעק שהוא נכנס לכיתה, הוא התקדם לכיוון השולחן והתיישב על הכיסא "פספסתי משהו?"
"שום דבר מיוחד" ביל ענה לו
"אני לא מאמינה שעדיין הן אוהבות אותך" מריה אמרה לו
"אני לא אשם בזה, חוץ מזה גם לא אכפת לי"
"אוקיי, אני כבר חוזרת" היא אמרה להם
"חכי אני באה איתך" רונה אמרה ורצה מיד אחריה.
ג'סיקה נשארה לבדה ביחד עם טום וביל.
"אז את החדשה" טום אמר לה
"כן" היא אמרה וחייכה
"מאיפה באת?" ביל שאל אותה
"מינכן"
"אה נחמד" הם אמרו לה
"כן"
"אפשר את הטלפון שלך?, בבקשה" טום ביקש ממנה
"טום!" ביל אמר ונתן לו מכה קטנה ברגל
"חח זה בסדר" היא אמרה וכתבה לו את המספר שלה על הדף של מחברת מתמטיקה,
צלצול סיום ההפסקה נשמע, כולם חזרו למקומותיהם והמשיכו בשיעור
"היא ממש יפה" טום אמר והסתכל על ג'סיקה
"אתה לא נדלקת עליה, נכון?" ביל שאל אותו
"לא, למה נראה לך? אני בכלל לא מכיר אותה"
"אוקיי, אז תפסיק לדבר שטויות"
"נתקשר אליה היום ונזמין אותה הביתה"
"למה?" הוא שאל אותו
"סתם, נהיה הידידים הכי טובים שלה"
"חח אוקיי"
"אתה מתנגד?" טום שאל אותו
"לא, מה פתאום!"
"אוקיי"
כך היום עבר,
ובדרכה חזרה הביתה של ג'סיקה היא פגשה את אמה, נוסעת ברכב ומצפצפת לה לעלות.
"היי אמא" היא פתחה את דלת האוטו, נכנסת וסוגרת את הדלת אחריה
"איך היה היום?"
"בסדר" היא ענתה לה עם חיוך על הפנים "הכרתי כל מיני חברים"
"יופי" היא אמרה לה והמשיכה לנסוע
"יש מסיבה מחר" היא אמרה לה
"אצל מי?" היא שאלה אותה, עוצרת את האוטו בגלל הרמזור
"אצל שני בנים מהכיתה שלי"
"איפה?"
"אצלם בבית"
"מי בא לשם?"
"כל החברות שלי"
"אוקיי, הם ילדים טובים?"
"כן"
"אני רוצה לראות אותם"
"אני לא יכולה להראות לך אותם, אני לא יודעת איפה הם"
"אז את לא הולכת" היא אמרה לה והמשיכה לנסוע.
"אבל אמא, אני ממש רוצה ללכת"
"אני קודם רוצה לדעת אם מי את מסתובבת" היא אמרה לה, התבאסה ושתקה
"יש לך תוכניות להיום?" אמה שאלה אותה לאחר כמה שניות של שתיקה
"כן" היא ענתה לה כשהיא מסובבת את ראשה ומסתכלת מחוץ לחלון
"מה ?"
"חברה שלי באה אלי"
"איך קוראים לה?"
"אן"
"אוקיי"
"תנסי לא לעשות לי בושות" היא אמרה לה.
כשביל וטום הגיעו הביתה, האוכל כבר היה על השולחן וסימון כבר חזרה מהעבודה
"הווו אמא, את בבית" ביל שנכנס ראשון הביתה ראה אותה וצעק
"איך הגעת היום מוקדם?" טום שאל אותה וסגר אחריו את דלת הבית
"נתנו לי ללכת מוקדם"
"אה" הם ענו לה וישר התיישבו לאכול
"אפשר לדעת למה גם היום איחרתם?"
"איך את יודעת מזה?" ביל שאל אותה
"התקשרו אלי מהבית ספר שלכם" היא אמרה להם "אמרתי לכם שתפסיקו עם האיחורים האלה"
"אבל אמא, זה היה איחור אופנתי הפעם" טום ענה לה כשהיא מסתכלת עליו ומנסה לא לצחוק
"אוקיי, הפעם אני מוותרת. פעם הבאה אתם תהיו בעונש"
"את לא מפחידה אותנו עם העונשים שלך" ביל צחק ואמר לה
"עד עכשיו הייתי באמת רכה איתכם, הפעם אני יהיה קשה איתכם" היא אמרה להם
"הוו אמא, את באמת מפחידה עכשיו" טום אמר לה
"יש לכם שיעורים?"
"לא" שניהם ענו
"אתם בטוחים?" היא הסתכלה עליהם במבט חושד
"אהא"
"אוקיי" היא אמרה להם "אז איך היה בבית ספר?"
"הגיעה אלינו ילדה חדשה לכיתה" טום אמר
"מי זאת?"
"אחת ממינכן"
"אה, נחמד"
"מאוד נחמד" טום אמר לה "אנחנו צריכים מחר את הבית"
"בשביל מה?"
"מסיבה" שניהם ענו לה
"לא, לא עוד מסיבות" היא אמרה להם וקמה מהכיסא
"אבל אמא...." היא הפסיקה את דבריו של ביל , "לא עוד מסיבות!"
"בבקשה, זה ממש חשוב לנו" טום התחנן בפניה
"בשביל מה? בשביל שתהרסו לי את הבית כמו בכל הפעמים שרציתם לעשות מסיבה, ובסוף זה יצא ג'ונגל?!"
"לא, באמת שלא, הפעם אנחנו נהיה ילדים טובים" הוא אמר לה
"כן, כן אנחנו גם נסדר את כל הבלגן שיהיה אחר כך" ביל אמר לה וטום בעט בו ברגל "זאת אומרת אם יהיה בלגן"
"אוקיי, בסדר"
"יש, תודה" שניהם קמו, מנשקים אותה בלחי וחוזרים לשולחן לאכול
"גסי!" אמה של ג'סיקה קראה לה "ג'סיקה בואי לכאן"
"כן אמא?" היא שאלה אותה והתיישבה לידה על הספה
"יש לי חדשות בשבילך"
"ומה הם?"
"שון, הם עוברים לגור כאן"
"שון?" היא חשבה "איזה שון?"
"איזה שון?!" אמא שלה התפלאה
היא חשבה ואמרה "שון ליפטינג?!"
"כן"
"אומיגאד" היא מייד חיבקה אותה
"הוא יהיה איתך בכיתה"
"יאווו, מתי הם עוברים?"
"בעוד כמה ימים"
"יאו, אני כל כך מתרגשת"
באמצע כל החגיגה הייתה דפיקה בדלת
"זאת אן, אני ילך לפתוח" ג'סיקה קמה בהתרגשות מהספה והלכה לפתוח את הדלת
"היי" היא אמרה וחיבקה אותה "בואי כנסי"
"שלום" היא נכנסה פנימה והתביישה מעט
"טוב, זאת אמא שלי. אמא זאת אן" היא הכירה ביניהן
"היי"
"טוב, אנחנו עולות לחדר שלי" היא אמרה, שניהן עלו לחדרה וסגרו את הדלת
"את באה למסיבה נכון?" אן שאלה אותה
"אממ... אמא שלי לא מרשה לי" היא אמרה בבושה
"חח למה?"
"לא יודעת, אני צריכה עוד לשכנע אותה"
"אוקיי"
"לא אמרתי לך" היא ישר העבירה נושא, חיוך עלה על פניה והיא התיישבה על המיטה
"מה?"
"ידיד טוב שלי עובר גם לגור פה, הוא יהיה איתנו בבית ספר"
"הווו, הוא חתיך?"
"מאוד" היא אמרה ולחייה הולכות ומסמיקות
"הווו זה טוב, סוף סוף מישהו חתיך בבית ספר הזה"
"יש חתיכים בבית ספר"
"חתיכים?!" אן התפלאה "ממש לא!"
"חח אוקיי, אם את אומרת"
"אממ... את לא סתם אמרת את זה" היא חשדה "טום? ביל?, מישהו בכיוון?"
"אין סיכוי, הם לא הטעם שלי"
"אוקיי, את נשמעת אמיתית בעניין הזה"
"אני לא משקרת אף פעם" היא אמרה לה "לא ביל, ולא האח התאום שלו, הם לא הטעם שלי"
"אוקיי"
"אז מה, את לא תבואי למסיבה שלהם?"
"אני עדיין לא יודעת"
"בואי, אני יעזור לך לשכנע את אמא שלך" היא קמה מהמיטה וחייכה לעברה
"זה לא יהיה קל"
"נו אל תדאגי, בואי" היא משכה לה ביד, היא הצליחה לשכנע אותה והן ירדו למטה
"אמא, אולי בכל זאת אני ילך למסיבה" ג'סיקה אמרה לה
"כבר אמרתי לך משהו על זה"
"נו בבקשה"
"את הולכת, אן?" היא שאלה אותה
"כן, שתבוא גם אני ישמור עליה"
"זה לא קשור לזה"
"אז למה?" ג'סיקה שאלה אותה
"אני רוצה לראות עם מי את מסתובבת קודם"
"זה בסדר, הם ילדים ממש חמודים" אן אמרה לה
"בטוח?" היא שאלה
"כן "
"איך את הולכת?"
"ברגל"
"אם תלכו ביחד אני ירשה לך ללכת" היא אמרה לג'סיקה
"כן, אנחנו נלך ביחד" אן אמרה וחייכה
"אז אין לי בעיה, 12 את תהיי בבית"
"בסדר" ג'סיקה אמרה ושמחה "תודה, אמא"
לקראת הערב, סימון אמם של התאומים עלתה לחדרם
"קדימה, למיטות"
"חח אמא, את לא רצינית" ביל צחק והסתכל על השעה בשעון
"אני רצינית"
"אמא, מוקדם עדיין!"
"נכון, זה בשביל שאתם לא תקומו מאוחר מחר בבוקר ותאחרו לבית ספר"
"שוב פעם זה?" טום התעצבן "כבר אמרנו לך שהיום זה היה חד פעמי"
"זה לא משנה, תלכו לישון"
"אני לא הולך לישון בשעה 9 בערב!" ביל צעק
"קודם כל, תפסיק לצעוק כמו ילד קטן" היא אמרה לו "חוץ מזה לא אמרתי שאתם הולכים לישון, העיקר שלא תצאו מהחדרים"
"אוקיי, אנחנו לא נצא מפה" טום אמר לה
"אתם תהיו במיטה"
"ומה נעשה בדיוק?"
"תנסו להירדם"
"אין סיכוי אמא, את לא נורמאלית"
"אני זאת שמקבלת טלפונים מהבית ספר שלכם"
"מה אכפת לך, זה על חשבון בית ספר" טום אמר וביל צחק אחריו
"תפסיק עם הבדיחות שלך" היא אמרה לו, למרות שהיא התאפקה לא לצחוק
"את יודעת מה, נעשה הסכם" ביל אמר לה
"ומה ההסכם?"
"היום נלך לישון מוקדם, ממחר אנחנו שוב חוזרים לישון מתי שאנחנו רוצים"
"אוקיי, קבענו" היא אמרה לו "עכשיו כנסו למיטות" היא עמדה ליד הדלת, מחכה שהם יכנסו למיטות
"לילה טוב" ביל אמר לה והתכסה בשמיכה
"גם לך, וגם לך טום" היא כיבתה את האור ויצאה מהחדר
"אני שונא אותך" טום אמר לביל בלחש
"מה אתה רוצה ממני?"
"בשביל מה הסכמת עם זה?"
"תשתוק, זה בסך הכול רק יום אחד מסכן"
"כדאי לך ומאוד, שלא תתחיל להתרגל לזה!"
שניהם הסתובבו לכיוון הקיר וניסו להירדם.
אהא- אז זה היה הפרק הראשון שאנייייי (שיר) כתבתי ...
אז תפוצצו אותנו בתגובות שנעלה את הפרק הבא? 
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
