עשיתי זאת סוף סוף!...
זה היה יום שלישי בשבוע שעבר...המצב רוח שלי.. נהיה חרא....המ...ולאחת הבנות במעון היה יום הולדת(אני הייתי עם פרצוף תחת)....
ראיתה אותה מולי...ופשוט בכיתי מבפנים כי פחדתי להגיד לה...ואני מחזיקה את זה מסוף שנה שעברה במעון...אז...בסוף אמרתי לה כזה בלי קשר לחיים "אני לא מרגישה טוב"...והיא חשבה שזה פיזית...אז היא שאלה"מה כואב לך" אצמרתי "לא לא היבנת אותי.." ואז אמרתי לה שהמצב רוח שלי לא משהו...ושאני רוצה לדבר איתה...היא עמדה תאמת כבר ללכת לבית שלה...היא שאלה מה קרה וכאלה...ואז אמרתי לה המ...שלחתי לך במייל...(אנוכי שלחתי לה מייל חסוי ורשמתי שם כל משאני מרגישה למטרה לראות את תגובתה)...אז היא אמרה כזה שלא ראתה שום מייל...ממני...ואז אמרתי לה...שזה היה ממייל אחר...ואז היא שאלה..."משהו חסוי חסוי חסוי"...אמרתי לה "כן"..."קראתה את משרשום שם"....היא אמרה שכן רק שלא הבינה כל כך ...ממי זה וכאלה...אז לא הגיבה...ואז אמרתי לה אני רוצה להגיד לך משהו...אבל אני מפחדת...אז חשבתי אולי אני ארשום לה...ואז נזכרתי שכתבתי ביומן האישי שלי..כל משחשבתי עלייה...ואמרתי לה חכי שנייה...הבאתי את היומן בידיוק בעמודים איפה שהיה רשום...ונתתי לה לקרוא ברגע שהיא התחילה לקרוא הסתכלתי עלייה כל הזמן...ובכיתי...וכשהיא סיימה לקרוא...היה לה מין חיוך חמוד כזה...והיא אמרה שהיא לא חושבת עליי דבריחם רעים בגלל זה וזה לא סיבה להעיף נערה מהמשפחתון...והיא אמרה שנדבר על זה...היא נתנה לי חיבוק ...והלכה...אני בנתיים בכיתי ושיחררתי את כל הלחץ והפחד שהיה לי...ודיברתי עם אם בית...וזהו...והיתחלתי לחייך כי שחררתי (לא נודים!XD) ....וזהו...
בה ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
