כמה זה כואב לי..
להיפרד
להגיד להתראות.
כמה זה מציק..
כמה אני רוצה לחזור
אבל אני יודעת שאם אני אחזור,
אני אפגע ואפגע.
אני יודעת שזה לא היה נכון להיפרד,
אני יודעת שלא צריך לעזוב אלא
להילחם בבעיות שלי.
אבל זה..הרג אותי..!!
זה הציק לי
זה ישב עלי!
התקופות שאני עוברת לאחרונה,
מאוד קשות, מציקות, מעצבנות,
אפילו גורמות לי לבכות.
תקופות רעות!
מה עשיתי שזה מגיע לי ?!
מה חשבתי לעצמי ?!
אני נענשת על משו שקרה..
אבל על מההה ?!?!?!?!?!
למה החיים כל כך מסובכים,
למה הם כל כך קשים.
אמא אמרה..
שככה זה החיים.
אז..למה הם ככה?
למה הם כל כך מסובכים,
למה הם כל כך מורכבים.
החיים שלי..לא סתם חיים,
חיים מוזרים.
הכאב הזה..
יישאר איתי עוד הרבה,
אבל השאלה היא
עד מתי בדיוק.
אני מקווה לצאת ממנו.
"כל סוף הוא התחלה של משהו חדש"
מעניין,
מתי תתחיל ההתחלה החדש..
והאם היא תהייה טובה ?!
ביי אנשייים (-.-)
ענבר.