THE BUS OF LIFE

שמיים כחולים / מלי לוי ושמעון גרשון .

לפעמים אני אומר לך מילה אחת יותר מדי,
תחייכי, תקשיבי, זה לא מאוחר,
לפעמים אני מרגיש כאילו זאת הפעם האחרונה,
כאילו אין מחר, צריך לומר את המילה הנכונה

ותמיד את איתי מחכה שאחזור,
ואני כמו שיכור מתעלם מהאור,
מציירת תמונה שלי ושלה
צבעים לבנים, שמיים כחולים.

לפעמים אני שומעת צלילים משוגעים,
כמו ליבך קורא לי לבוא בין הגלים,
אני אולי מרגישה, כאילו זאת הפעם הראשונה
יום חדש מתחיל, צריך לומר את המילה הנכונה.

ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי,
חושבת המון לוקחת מכחול,
מציירת תמונה שלי ושלך,
צבעים לבנים, שמיים כחולים.

ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי,
ואני כמו שיכור מתעלם מהאור,
מציירת תמונה שלי ושלה,
צבעים לבנים שמיים כחולים.
לפעמים אני אומר לך מילה אחת יותר מדי,
תחייכי, תקשיבי, זה לא מאוחר,
לפעמים אני מרגיש כאילו זאת הפעם האחרונה,
כאילו אין מחר, צריך לומר את המילה הנכונה

ותמיד את איתי מחכה שאחזור,
ואני כמו שיכור מתעלם מהאור,
מציירת תמונה שלי ושלה
צבעים לבנים, שמיים כחולים.

לפעמים אני שומעת צלילים משוגעים,
כמו ליבך קורא לי לבוא בין הגלים,
אני אולי מרגישה, כאילו זאת הפעם הראשונה
יום חדש מתחיל, צריך לומר את המילה הנכונה.

ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי,
חושבת המון לוקחת מכחול,
מציירת תמונה שלי ושלך,
צבעים לבנים, שמיים כחולים.

ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי,
ואני כמו שיכור מתעלם מהאור,
מציירת תמונה שלי ושלה,
צבעים לבנים שמיים כחולים.