זדיינו.

גרמת לי להרגיש מיוחדת. תודה על הכל.

אני אוהבת אותך!!! 3>

And when I loose myself I think of you,

Together we'll be running somewhere new…

Through the monsoon.

Just me and you.

עד כמה שאפשר.

I see it around me, I see it in everything.
I could be so much more than this.
I said my goodbye's this is my sundown.
I'm gonna be so much more than this.
With one hand high, you'll show them your progress.
You'll take your time, but no one cares.
No one cares.
I need you to show me the way from crazy.
I wanna be so much more than this.
With one hand high, you'll show them your progress.
You'll take your time, but no one cares.
With one hand high, you'll show them your progress.
You'll take your time, but no one cares.
No one cares.
I could be so much more than this.
No one cares.
I wanna be so much more than this.
No one cares.
I could be so much more than this.
No one cares.
I wanna be so much more than this.
No one cares.
I wanna be so much more than this.
No one cares.
I wanna be so much more than this.
Good goodbye lovely time.
Good goodbye tin sunshine.
Good goodbye I'll be fine.
Good goodbye, good goodnight.

בבקשה ממך, תעזוב אותי.

צא ממני - לתמיד.

אל תחזור.

אתה גורם לי רק לסבול.

פעם היית אושר עכשיו אתה רק סבל ועצב.

לך עכשיו כי אחר כך יהיה מאוחר מדי.

לך.

בבקשה, לך!

"יש ביקום דבר שלא נגמר, גם כשהוא מתכלה אורו לעד נשאר, הוא ממשיך לזרוח באור יקרות, בשמים שחורים מנצנץ לדורות. אורו של כוכב כמו יהלום, מאיר את הלילה, מבהיק בחלון, נשאר מאחור גם כשהכוכב כבר דעך, מזכיר לכולם - שלעולם לא נשכח, ששם בשמים היה פעם כוכב, שנצץ למרחוק באור של זהב, כוכב קטן עם מסלול וחיים, שאהב ויצר, וחלם והגשים.

 עד שיום אחד - מת - כדרכם של כוכבים חלקיו התפזרו ביקום באלפי רסיסים, הבוהקים בשמים כמו היו כוכבים בעצמם, מזכירים עולמות שהיו ואינם. כן גם אנחנו כמו כוכבים בשמים, לפעמים במרכז לפעמים בשוליים, ואם כוכבינו יידעך כך לפתע פתאום, לעולם יבהיק אורנו גבוה במרום.

יש ביקום דבר שלא נגמר, גם כשהוא מתקלה אורו לעד נשאר, וכמו שאורו של כוכב לעולם לא ידעך, כך גם אנחנו לעולם לא נשכח, את הכוכבים בחיינו - שחיים ושאינם את הכוכבים שאהבנו ושאהבו אותנו גם.

אורו של כוכב הוא כמו זיכרון, המלווה את חיינו עד יומנו האחרון"...

כי הכותרת אומרת הכל.

לפני 4 חודשים בערך קיבלתי דף סגול שעליו כתוב "עלייך להתייצב בתאריך: 10/7/07 ב: לשכת הגיוס ירושלים. בשעה: 10:30."

אז כן, היום המיוחל הגיע.

נסעתי היום ב8 בבוקר לירושלים הקדושה כדי להציג את עצמי בפני הצבא לראשונה בחיי - צו ראשון.

עליתי על קו 10 והתיישבתי ליד חיילת נחמדה שדיברנו רוב הנסיעה, ירדתי בתחנה מרכזית בירושלים והתחלתי בניסויים להתמצא בעזרת המפה [הלא עוזרת חשוב לציין!] ולהגיע ללשכת הגיוס אך ללא הצלחה. הלכתי הלכתי והלכתי והגעתי לאזור שיש בו הרבה מאוד צמתים והבנתי שאני בדרך הלא נכונה עליתי חזרה לתחנה המרכזית וראיתי חייל פניתי אליו "סליחה? אולי אתה תוכל לעזור לי! איפה לשכת הגיוס?" והוא בתגובה "מצטער, אני לא מירושלים", "טוב, תודה....להתראות"....אני לעצמי בלב "שיט, אז באמת טעיתי! אוקיי אוקיי, מה עושים עכשיו?אה, כן!! מתקשרים לליאב!" התקשרתי לאחותי המתמצאת בירושלים ותוך 10 דקות עם הכוונה שלה הגעתי, בסופו של דבר, ללשכת הגיוס.

בלה בלה בלה....צריך לחכות....בלה בלה בלה....הסברים....בלה בלה בלה....הגעה למיקום אימות הנתונים. בתחילת אימות הנתונים הכל היה מצויין עד שהגיעו 10 הדקות שמהן פחדתי כ"כ - משפטים עם מילים מסובכות. החיילת אמרה לי לקרוא כמה משפטים ואז להסביר אותם. פאק, לא חשבתי שהמשפטים שהיא תיתן לי יהיו כ"כ קשים! חחח מאיפה לי לדעת מה זה שאון, מה זה פולוקוס, מה זה ללבלר? ת'אמת? הרגשתי מטומטמת! -מסמיקה- אח"כ בדיקות רפואיות/וועדה רפואית, פרופיל רפואי 97!!! היידד!!! (: אחרי הוועדה הרפואית הגיע הדבר הנורא מכל - מבחנים פסיכוטכניים, בהתחלה לא חששתי כ"כ אבל שהתחלתי עם זה התחשק לי להרים יד ולהגיד שאין לי כוח לעשות את זה היום אבל תפסתי את עצמי בידיים ועשיתי מה שיכולתי, אני מקווה שהקב"א תהייה סבירה. אני רוצה פרופיל גבוה! פתאום החשק שלי להתגייס גובר יותר ויותר!

אחרי 4 שעות ורבע שעה שביליתי בלשכה חזרתי לתחנה המרכזית ונסעתי לבקר את קרוב משפחה שלי, נסעתי באוטובוס ועל האוטובוס הזה עלו יותר

מ100 ייצורים, פאקקקק, דבר ראשון כמה דוסים ירושלים מכילה?!?! דבר שני ערביות זה ממש אבל ממש מפחיד ודבר שלישי בנים שמנים מזיעים זה ממש דוחה! \= הגעתי אל עומר, קרוב המשפחה שלי, אכלנו יחד, דיברנו, צחקנו, שמענו מוזיקה, ראינו טלוויזיה ונחנו קצת. אני חייבת לציין שאני חולה לעומר על הצורה [ועל התחת....;]. ב6 לקחתי אוטובוס חזרה לתחנה המרכזית בירושלים ותוך כדי הנסיעה ישבנו שני אנשים כ"כ מצחיקים, היה לי בידור למשך 25 דק'! חחח אחד מהם עשתה קולות של רופא שיניים, חיקויים של אייל גולן, מרגול, שרית, אלון דה לוקו - הבנאדם מוכשר! שילך ל"הדבר הגדול הבא"! D: הגעתי לתחנה המרכזית ועליתי על האוטובוס הבייתה!

אחריי יום עמוס שכזה מה שצריך זה מקלחת טובה ולישון.

יאללה, מחר חוזרים לשגרה - קייטנה(: [פאק, כמה התגעגעתי לילדים היום!!]

לילה טוב,

הייתי,

ש.