זדיינו.

"ממ אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל..."

"מאיפה שאת חושבת שצריך"

"אוקיי, אני אנסה"

...

לפני חצי שעה חזרתי משיעור נהיגה עשירי, שהתחיל כ"כ גרוע ונמשך סביר בהחלט...לכן אני ערה בשעות כאלו הזויות.

אני לא יודעת מאיפה להתחיל - אם בזה שכבר מתחילה להימאס עליי השביתה הזו, אם מזה שאין לי כוח לעבודה יותר, אם מיום ראשון שכולו היה יום חרא חוץ מהפתעה קטנה בערב, ואם מאתמול מביטול הפגישה שלנו בפעם השנייה.

קודם כל, בראש ובראשונה-

little, קטנה שלי, אני רוצה להתנצל בפנייך [שקבלת הפנים של אתמול לא הייתה משהו!!] ולהודות לך על ההקשבה וההבנה. אוהבתותך! 33>

לאחר מכן יש אותנו.

~נאנחת~ אוח, אם היינו נפגשים אתמול בכלל לא הייתי צריכה להתנצל בפני ליטל ובטח ובטח שלא הייתי כותבת את הפוסט הזה.

אני מפחדת שלקחתי החלטה לא נכונה ופזיזה מידי.

אולי אמא צודקת והוא לא יודע איך להתנהג כ"כ במערכות יחסים..אבל הוא גם לא יכול להמשיך ולפגוע בי.

כל הזמן אני היוזמת מבינינו, אבל החלטתי שאחרי היום [כשניפגש, בתקווה] אני אבחן אותו קצת ואם אבין שעליי להתנהג באדישות - אתנהג באדישות [אפילו שאני לא רוצה], כנראה שרק ככה אפשר לחנך בנים.

וקשה לי ככה.

אני אוהבת אותו ומרגישה כ"כ טוב כשאנחנו יחד אבל אם ההתהלות וההתנהגות שלו לא ישתנו במקצת אני לא יודעת מה יהיה.

ואז יש גם את העבודה.

שנחמד לי שם, והכל אבל זה לוקח ממני המון כוחות. ואני פשוט באה הבייתה ולא מוצאת את עצמי.

מצד אחד יש לי כוח לצאת ולראות אנשים ומצד שני אין לי, פשוט אין לי.

גם עכשיו קצת חזר לי הכאב גרון ויש לי כאבים בכל הגוף ואני עוד עובדת היום, מחר ובמוצ"ש.

I'm holding on your rope
Got me ten feet off the ground
And I'm hearing what you say
But I just can't make a sound
You tell me that you need me
Then you go and cut me down
But wait...
You tell me that you're sorry
Didn't think I'd turn around and say..

That it's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late

[הכל כזה נכון...]

תקופה לא טובה,

הלוואי ונשתפר בקרוב.

[תחסכו ממני "פה בשבילך", "יהיה טוב" וכדומה..]