אז מחר זה קורה. מחר חוזרים לבית ספר.
אני לא סתם מתרגשת, אני מפחדת.
זה היום הראשון שלי בחטיבה, וסה"כ יש לי כיתה נחמדה.
אני עם נעמה, שני, דנה, אורן, שרון ואופיר. וגם גל.
כרגיל, נדפקתי.
שמו אותי בכיתה של זוגות.
שני ונעמה, דנה ושרון, אורן ואופיר.
ויש גם את גל, אבל אני לא ממש סובלת אותה.
קבעתי לשבת ליד שני אבל היא הבריזה לי.
אז עכשיו אני אשב לבד כי,
מה לעשות,
אנחנו בכיתה אי זוגית.
יש עוד כל כך הרבה דברים שאני חייבת לעשות.
לקנות תלבושת אחידה,
לסדר את החדר,
לארגן את התיק,
לארגן את הקלמר,
לבחור בגדים למחר,
ללכת להיינס,
לקנות מכנסוני ג'ינס,
לרוקן סופסוף את הפח שלי (משימה בפני עצמה),
לישון מוקדם.
והכל?
מחר.
כל הדברים האלה פשוט לא מסתדרים יחד!
תלבושת אחידה זה פה ביישוב.
מכנסוני ג'ינס אני אחפש ברננים, היינס זה ברננים.
לסדר את החדר ולרוקן את הפח זה כבר משהו כמו שלוש שעות.
לארגן את התיק והקלמר ולבחור בגדים למחר זה עוד חצי שעה שעה,
ואז עוד ללכת לישון מוקדם.
הדרך היחידה לעשות את זה, זה לקום מחר ממש מוקדם!
תשע, עשר?
אוף.
עצוב.
אה, ובפגישת גיבוש כשכתבתי על עצמי,
המורה שלי אמרה שאני כותבת יפה ^^
כבר יש לה עוד פלוס מבחינתי.
אני מתכוונת למשוך את הלילה עד הקצה,
כדי שמחר אני אהיה עייפה ואוכל להירדם במקום בחמש וחצי, כמו בשנה שעברה,
בערך בשתיים עשרה אחת.
אני מקווה שהכל יהיה טוב [:
שלכם,
חסויה, לא מסובך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חסויה, לא מסובך .
