הבלוג של אמא סיגל

תמימותי עלתה על הא ה בה

וביחד רקמה שיקויי אהבה

קטן

גלי הים סחפו אותי

לתוך המערבולת שבתוכי

ניצני פריחה שקמלו

כאשר עברת שם

פגעת לא פגעת בי

כאשר אותך אהבתי

נעמה לי התחושה

נעמה לי התשוקה

ולפעמים ברדת י ום

גופי צמרמורת וחום

לזכר המגע

שאת תמימותי

לקח

נבל פורט יד ענוגה

ציפור דואה אי שם

רחש גלים מיתנפצים

אל החוף הקר

שבערוב היום נוגע

צל ירח מואר

והים מנגן את

זימרת בנות הים

מאגדות אי שם

ושם בקרקעית

עולם ומלואו של אגדה

את לי מיזמור

לקול כינורות הבאים

מההרים שמסביב

חומותייך והשמש המלטפת

בהם אור לשתי

עיניי

את יפה ומיוחדת

דם בנייך חקוק

על הר הבית

את לעולם בנו

ירושלים

תיקווה וברכה

לכל בנייך

גבורה של אדם

לנצח בחייו

להגיע לייעדיו

אני אמא לשלושה מלאכים

שלושה נסיכים יקירם

חיכיתי לכם חיים שלמים

שבהם נולדתי היתבגרתי

והשכלתי

והנה אתם כאן נולדתם

כל כוכב ומלאך נולד

בזמנו

והביא לי אור חדש

ראיה חדשה על העולם

יש ימים קשים

אני אומרת 

במיוחד כאשר מבטכם אליי

ושאלתכם רק בליבכם

אבל אמא יודעת

כי כזאת אמא

אמא היא נשמה

שמחולקת וכל ילדיהה

מאחדים אותה

רציתי להיתוודות

ולהגיד לכם שלמרות

שאנו רבים ואתם רבים

ביניכם בלי די

רציתי  להיתוודות ולבקש

לפעמים איני הוגנת

איני יודעת איך להחזקי

אתכם כדי תככבדו

אחד את השני ולא

תעלבו אחד בשני

כי אתם אחרי

אתם תשארו אחד לשני

כי אתם נשמה אחת

תמיד זיכרו זאת

נשמה של אמא

ולפעמים כשאני רואה

שומעת אותכם

בוכים ורבים

בשבילי זה משבר

ולפעמים אני זורקת

מילים פה ושם

בלי לחשוב

ואחרי שהסערה חולפת 

אני נישארת ללא כוחות

רק רציתי שתיזכרו

תידאגו אחד לשני

תאהבו אחד את השני

אל תזלזלו אחד בשני

כי אתם נכס

של אלוהים

שנתן לי אתכם

ותמיד קבלו בציווי ממני

אחד את השני כמו שהוא

באהבה אחת גדולה ובדאגה

מלאכי היקרים

אשמור עלכם גם בחיי

וגם אחרי מותי

כשנשמתי תהיי קרובה

לאלוהים

וממנו אבקש

שמור עליהם הצלח דרכם

וברך אותם בשמחת חיים

ושיידעו כי כל הזמן

אני איתם אני נשימתם

והם נשמתי לעולם

שמיים נוגעים באלוהים

ילד שלי זך

ציפור עפה לה אי שם

ילד שלי יקר

צחוקך לי הוא מרבד

של קסמים בים העצים

אש מיתלחשת מהגחלים שבליבך

ילד שלי רך

לתת לך רק סיבה

לחיים כל כך יקירם

לתת לך את האור

בשתיי ידיי הרוצות בך

להיות איתך להגן עלייך

לכל הזמן

לתת לך את החום

לתת לך מקווה של

תחושות ורגשות ללא פחדים

כי אתה האור שבחיי

הסיבה לכל אושר מליבי

שרק רוצה שיהיה לך טוב

אמא

החוכמה יותר קשה

מהטיפשות שבחוכמה

נולדה היא לעולם

עם אור בעינה

ולאט לאט גילתה 

את הצד השני

של האהבה

האהבה לא חיכתה לה

בשום מקום היא

למדה כיצד לדעת

שאגדות זה לא בשבילה

היא היתה נשמה טועה

שבטעות ניכנסה

לחדר הלא נכון

בין מבוכי הזמן

כיניים היו לה

והם ראו כריכות

של ספרי אגדות

פה היה לה

עם אלף מילים

שאף פעם לא

נגעו באף 

אדם שהיה 

קרוב דם

אפה היה קטן

נשם את החיים

אבל לזמן קטן

ידיים היו לה

לשחק בבובות לציייר ציורים

של סורגים

ואף אחד לא שם לב

וכל אחד שתק

כל אחד רצה בה

כבובת מישחק

היא היתה ילדה של

אף אחד

ילדה ללא גורל

ילדה ללא אהבה

ילדה כבוייה מרצונות

כבוייה מרגשות

עטופה בפחדים

שאיש לא יידע

ואותם היא לקחה

ואיתם היא מצאה

את מותה

בתוך הנהר

החשוך והאכזר

בתוך עולם הדממה

שאיליו הושלכה

ביד השטן

רוז פיזם

זיכרונה לברכה

אי אפשר לישכוח

את החיוך התם

שרצה כל כך

לחיות

לא נפסיק להאמין

לא נפסיק לאחוז

אנו כאן ככוח

שהיה למשה בידו

כשהיכה בסלע

כשהיכה בים סוף

נקום מחושך לאור

ואור האלוהים

יכוון ויסוכך עלינו

בנשימותינו תישאר

הד תיקווה עלומה

לחיי עולם

טוב יותר

עולם ניפלא 

של תקומה

ברזל באש השחור יגעש

עננים לא הספיקו לאסוף

את אדיי הנשמות

שייצאו מהכבשנים

מסע האימה מסע הטירוף

לתוך בור אחד בור הייאושר

ובתוך הבור אין חיים

רק נשימות אחרונות

של ילדים

אסופים אסופים עירומים

כביום היוולדם כך הם

יוצאים עכשיו

לאלוהים

לאלוהים אשר שכח אותם

שכח את בניו שז  עקו

ואשר האוייב אתגופם

חצתה כים סוף

אשר נפתח

צחוק ילדים ניגדע

ולעולם לא יישמע

שמיים זרועי כוכבים

שבילי חלב קטנים

מחשבה

עולם ניברא

חושך אור רוח חום

לנו הם כתום

נגעתי בדימעה שהיתה

מתוך ליבך אשר ביקש

רק אמא תתני לי יד

אתן לך יד רק תידע לקחת

ולפרוץ את הסכרים

המעיקים בנשמתך

להט שלי

נגעתי בדימעה שהייתה

כה כואבת מליבך אשר

נגעה בליבי וזעקה אמא אני רוצה

ואני הינה  את כולי

אתן לך רק קח אני כאן

על ידך כל העולם סובב

ואתה הכל בשביל כולם

ואני אפזר לך בשבילים

של הבנ ה את הסבלנות והסובלנות

שבונים חיים שלמים של אהבה ושלווה

טל בני היקר

נגעתי בדימעה שהיתה

כה שקטה מליבך

וכה אמיתי הכאב של

הבחירה שבחרת להיות

ולחיות ומתוך עינייך המקסימות

רואה אני אמא לטפי אותי

אמא חבקי אותי

אני כאן בשבילך

וכך אהיה כל חיי

מושיטה את ידי אלייך

ומבקשת מאלוהים שישמור

לי אותך ויזכיר לך

שאמא כאן ואמא אוהבת אותך

ואמא בצעדייך על כל צעד ושעל

עמירם שלי

ילדיי היקרים לי יותר מחיי

עמירם להט וטל

אתם העורק של חיי

אם אתם נפגעים

נפגעת גם תקשותי לחיים

ילדיי היקרים אתם המוביל

הארצי של דמי בנשמתי

בגופי

אתן לכם את כולי

ואשרת אתכם בם בחיי

וגם במותי

שלכם אמא החתומה בדם

לו היית מאפשר

בי לנגוע בך

ילד קטן שלי

המוקף צללים שונים

לו נתת לי

ליפרום את קורי השינה

שנהפכו לעכבישים

היית מרגיש את חום ידי

וכך את הברכה שבבואך

לעולם

ילד יקר שלי

אוהבת כדי לכאוב את

החיים

אוהבת כדי לשחק

בחיים

אוהבת על מנת לדמוע

בחיים

אוהבת כפעימה בלב

שלא נפסקת

לעולם

בין שבילים ודרכים

ושמש מרצדת בין העלים

בין אור לבין חושך

עולם מיתעורר מכאב שנרדם

עמק שרויי בערפילו של

היום המתחיל להיתעורר לאיטו

ואתה שומר שם

ובעצם אתה כאן

נשמתי עוד תינדוד אלייך

ואתה תהיה כאן

והייקום שייך אליך

כוח חי וקים

אלוהיי

עלים נושרים ברוח

מענפי העצים

עץ דומם עומד דומם

בפסגת ההר

עלים מכים שורשים

והם נובטים

השמש מאירה על

העץ הזקן שתש כוחו

שכל יופיו מיתפרש

לצדדיו

והעלים אוחזים חזק

בשורשו והם עצמם

עוד יהפכו לפרחים

של חייו

אי אפשר ליזכור אותך

פרח קטן גוזל שגדל

ובישם את החיים בצבעים

של אגדות נסיכים מתוקים

היו לך חלומות

והם נישארו

ואותך אי אפשר ליזכור

אתה חי בתוכי

בנשמתי בני יקירי

כל רוח כל גל

זה אתה בגופי עובר

כאב זעם תיסכול

ובעיקר תהום

כשאני מצוות ליזכור אותך

כי אתה חי כל כך

אתה צוחק כל כך

אתה קורה לי מושיט אלי יד

את י דך הקטנה

תמיד תישאר ידך הקטנה

אל כף ידי הגדולה

שלא הצלחתי לכסות

אותך מפני הגורל

שגזל אותך ממני לעולמים

אלוהים שמור לי על

המלאך שלי שמור לי

אי אפשר ליזכור אותך כי אתה חי

תמיד היית ואי אפשר להגדיר אותך

כחלל

אם אומרת על קבר בנה

ביגונה