הבלוג של אמא סיגל

החיים היו קצרים מידי

להכיל את כל החיים

שרצית

ובכל זאת תודה שביקרת

את עולמינו

וזרית עליו אור מהנשמה

יהי זיכרך ברוך

לעולם ועד

אז היא נוגעת

בפצע של הלב

ומנקה את הכאב

ומשאירה חלל ריק

של תיקווה ישנה

ליום חדש עם הפתעה

חדשה וטובה

כי הכאב ניגמר

בו טיפת הדימעה 

שורפת

את הכאב שבלב

היא נישברת לבדה

מול מראה שקופה

כולם כה גאים

על כי היא

אישה חזקה

ואין אף אחד

יודע את

סודה

עוד מעט ותעלה

אל במת ספריי תורה

חום פושט על צווארי

גאווה שהגעת לכאן

נשמתך בחרה בי

ואני שמתרי אותך לעצמי

כה גאה בך

על כי סוף סוף

תידע ותעריך את ה"

ושלהבת ה" בך תבער

כסנה הבוער שלעולם

לא נישרף

אלוהים בחר לך

את החיים

ואתה מלאך שלי

הן באת אליי

גלים סוערים בים רוגע

ברקים ורעמים ביום בהיר

ואני החזרתי חזק

על מנת שלא תיפול

ולימדתי אותך והאכלתי אותך

ממני ינקת את החיים

ואני ממך ינקתי את

השימחה ואת התיקווה

ולי קראת אמא בראשונה

ועכשיו כשהגעת לגיל 13

מיצוות

רוח אלוהים                                  על נשמתך

תגן

וסבא עמרם היקר

מוריד דמעה חמה

אשר תחמם לך את

הלב ואורמת לך

כי הוא כה גאה

גאה ליראותך כאן

ואני אומרת תודה לאלוהים

שעזרת לי בגידול הילד המקסים

תודה אלוהים על כי

מתנה ניפלאה מזאת

לא יכלתי לצפ0ות

ברוך אתה ה"

אלוהינו מלך העולם

שנתן לאדם תבונה

חוכמה ושכל ישר

תודה על שעזרת לי

להביא את אוצרי טל לעולם

ואני כאן סוגרת מעגל

שלושה בנים מלאכי

היקרים עמירם להט וטל

השומרים עלי מכל מישמר

מיתפללת אני

שתצליחו בחיים

שתלמדו להבחין בין טוב לרע

שתקבלו את הכל באהבה

בהבנה

ותדעו כי הכל בא

מהאור הגדול של החיים

הניפלאים

ואלוהים אתכם יברך

וסבא עמרם עליכם יגן

ואני אשרת אתכם

גם בחיי

וגם במותי

אמא

עינייך הכחולות

כה נוגות

בין שבילי חיים תוססים

שורש נקרע מהאדמה

ואני ליבי איתך

ואתה ליבי הפועם

מנסה להגיד לך

עוד יבואו ימים טובים

פה השביל הישן

אל ילדותי הקסומה

החדרים ריקים עכשיו

אך הדים בהם נשמעים

של קרובי משפחתי

שכבר אינם בעולם

על תקופות כמלות

כשיח ישן

קרן אור נכנסה

לתוך חדרה אל לא

לתוך ליבה

כי איבדה היא בן

במלחמה לפני 40 שנה

מיתרפקת על הכסא הישן

שומעת את הרדיו כרקע

למחשבות על החיים בעבר

ועכשיו כשהיגיע לגיל המנוחה

תה עם קינמון ועוגה קטנה

ממתיקים לה את היום הבא

ובין לגמה ללגימה

רואה את עציץ הנענע שגידלה

וציפור קטנה אי שם

מארחת לה לחברה

להעיר את הנפשות

אין מלבך

להרגיע קולות רחוקים

אלוהיי

אין סימנים בהילת י ומך

לילך ויומך הם אחת

להוויה מושלמת הווית העולם

יוצר העולם יוצר בני האדם

מה אנו כלי משחק

אין מלבך לפזר את

האור הגדל אל

בני עמך

הודו לה" כי טוב

כי לעולם חסדו

קראתי את הפוסט שלך

על מות סבתא

וזה הזכיר לי

את שתי הסבתות שלי

שהיוו תקופה של ילדות

צחוק וחיוכים אשר

לא אשכח בחיי

רציתי להגיד לך

שכל אובדן ואובדן

כמו שלך של הסבתא

שהיתה בשבילך

אשת סוד

צחוק חיים שלמים

היתה לך חברה אמיתית

היתה למשפחה קרן אור

ועכשיו הכל ריק

הכל חלל עמוק

תיראי חמודה סבתא חיה

למען ילדיהה למען נכדייה

וכל מה שנתן לה סיפוק

זה ליראותכם מאושרים

אל תרגישי נקיפות מצפון

על כי לא היית שם

אתוודא ואגיד שאני

לא הייתי שם בשביל סבתי

מצד אבי

היא היתה בבית אבות

ותמיד היה לי את התירוץ

הזה שאין לי זמן

לא שלא היה לי

פשוט לא היה לי אומץ

לראותה שם

אחרי שכל חייה

עבדה ואירחה 

וכל חייה הבית שלה

היה כתחנה שבה היו

עוברים ושבים

ותמיד בחגים בשבתות וסתם

זה היה הבית החם

והיא אהבה אותי מאוד

ותמיד שמרה לי פינה

מיוחדת בליבה

ואני אני איכזבתי אותה

כי הלך חיי לא קל

קשה לי אתוודא

יש לי בעל עם בעיה ריגשית

ובן עם סכיזופרניה

וילד שאינו בבית

הוא אצל אימי

ועוד ילד קטן

שלוקח על עצמו את

העולם יותר מידי

ולא יכלתי להיות שם

שהיא תראה אותי

ובכל זאת השאירה לי מתנה

טבעת מזהב עם אבן אודם

מאחלת לך יקירה

כל הטוב שבעולם

סבתא תמיד תיזכור אותך

ותמיד תכסה אותה בכנפייך

יהי זיכרה של סבתך ברוך

לעולם ועד ונשמתה תהיי צרורה

בצרור החיים

ותדעי סבתך לעולם בך

בדמך ובמה  שהיא הורישה לך

הורישה לך את כוח ההישרדות

את הצחוק את החיוך

את האור שבליבה

הגשימי לה את משאלתה

ליראותך מאושרת וצוחקת

תני לנשמתה להרגיש

שלמדת ממנה איך לשרוד

איך לאהוב איך להיתגבר

על הכאב

והיי סמוכה ובטוחה

שהיא נימצאת כאן איתך

קשובה לקולך

כמו שאבי ז"ל תמיד איתי

מאחלת לך כל טוב יקירה

יד קטנה ורכה

בידי הגדולה והאיתנה

עליך אשמור בני הקט

כל ימי לולילותיי

חלום מתוק וזיו צחוק

החיים הם דבש מתוק

אש חיים תוססת

בין שניי עינייך

המתוקות

עוד תיראי את שנותייך

המחכות לחופש

הילה בקרן אור

פוסעת לבדך

אל הדרך שהיתה

פעם משכנך

ירודה ועזובה מכוחותייך

המלחשים לך מדרך ארוכה

הן עברת הרבה

בתקופה שהית

צעירה ויפה

ועתה כעץ בשלכת

את עומדת במירפסת

אל מול נוף מדהים

של ערוב שנותייך

וזיכרי כי פעם באת

אל החיים מהאור הגדול

ועכשיו הנה האור הגדול

שבך לאט לאט קמל

את הולכת ודועכת

כמו שלהבת נר

אלו שהכירו אותך

יודעים את שהיית פעם

שופעת רכה

אוהבת וצעירה

מחייה גן קוצים

בגן ורדים

ועכשיו את כאן

חיוורת ובוהה

ומיסתכלת היכן הם

השנים שהייתי כאן

נעלמו כעלי הסתיו

אלוהים אל תיקח לנו

את שיש לנו

את שנתת לנו

שמור לנו ושמור עלינו

תן בריאות וצחוק מהלב

בכל לב דואב

תן לנו כוח לישרוד

את יום המחר

את הפחד הסר מהלב

ותן אור לכל לב אובד

מזג אדם וחוה

כי לו טוב היות

האדם לבדו

תן סבלנות וסובלנות

לכל אדם אוהב

הרוח והגשם והשמש

הבתים העומדים

בלילות קרים חשוכים

השמש המקרינה את אורה

על העלים בבוקרו

של יום ראשון

אגדה שלא ניגמרת לעולם

ואתה מגיע אליי

בין צלילי הרוח הנושבת

בין עלעלי הסתיו

מרגישה את הריח הנוקב

על כל עלה

נשימתי הנתונה רק לך

יורדת ועולה

רכבת הרים קטנה

בין טיפות הגשם

הינך מלטף

וגורם לעיניי להיצטנף

ולראות כי טוב

כי טוב לי איתך

בין טיפות הגשם

ניפתחים חלומות

לרגע קט של

אהבות נישכחות

ניסים הם רק יחסי ציבור של החיים

על מנת לקבל את החיים

מידת הצניעות הכרוכה בבישנות

תביא להכרה שאפשר להנות

מהפרטים הקטנים שבעולם

ולהודות כי טוב

אל תוך האש

הלכת בנצחון

אל תוך האש

הלכת ללא חשש

ובבטחון

היית נער מקסים אוהב

אהבת לעזור לכלם

מלאך  משמיים היית

ובאת אליי

למלות את חיי במשאלות

בתיקוות בתהיות

שכניראה אף פעם 

כבר לא 

יתגשמו

כשהרגשתי אותך בפעם הראשונה

מכה את בטני התופחת

בבבעיטות קטנות בסימן חיים

הרגשתי כי ניתנה לי

זכות לחוש איך זה

להיברות מחדש

כל זה היה ליפני

כ16

שנה

אלעד שלי כשהלכת

הלכו גםחיי

עת פסעת ואמרת

אל תידאגי אחזור

עוד מעט

לא היה לי מושג

שאלו מילותייך האחרונות

החצובות בעורקיי

נשמתי וקשורות להלמות

ליבי

אלעד שלי חוקת אותך

את בגדייך

אך אין לי נחמה

גי גופך לא שם

כי ליבך כבר פסק

ליפעום מזמן

אלעד שלי שני ניתוקים

עברתי ממך

האחד כאשר ילדתי אותך

והבאת את האושר

ניתקו אותי ממך כשחתכו

את חבל הטבור

ואחד אחרי שנים מיספר

כשהאש אשר בערה ממך

לתרום לעזור להציל

בעצם כילתה אותך

ואז היתנתקת ממני

בלי עוד חיבוק אחד

בלי עוד חיוך אחד

היתנתקת ממני ועלית

לשם אל האלוהים

שבכה היום בגשם הראשון

אחרי בצורת כה ארוכה

אלעד שלי חדרך נישאר

כמו שהיה

לא מסודר לא מאורגן

אלעד שלי הדברים שבחדר

התיק הדפים המחשב

הכל נהפך

למיקדש אשר מנציח את

זיכרונך

ואתה בדמי נותרת

הדם שלי ניפרדת ממך

אבל יודעת

כי הדם                                                   שלי הוא הדם שלך

ואתה עוד זורם בי

למרות שאינך כאן

אנסה לישרוד את הימים

את הלילות אנסה לישרוד

כי בעבור זה הלכת

להציל בני אנוש

אנסה לישרוד ולכאוב את הכאב

לתרום לאחרים כמו שאתה

תרמת אתגופך

אל הטבע שממנו יוצרת

ואילו חזרת

גיבור שלי אתה מלאך שלי

ותמיד היית כך

תדע שאני תמיד תמיד

היתגאתי בך ותמיד אני

גאה בך

ואהיה כך כל חיי

אני מקווה שיום יבוא

כאשר יגיע יומי

ואצטרך להיסחף אל

המינהרה שבקצה יהיה אור

ושם נישמתך תחכה לי

ושם אחבק אותך חזק

ונהיה שם לעד

גיבור לעולם ועד

את חייך נתת

ובכך ציוות את החיים

לאלו שלעולם לא יראו אותך

אוהבת ומתגעגעת אמא

הארץ זועקת

מדורה ענקית פושטת

תקופות זיכרונות נמחקים כליל

בבת אחת

האור כיסה את החושך

החושך מבקש את הלילה

השקט

אוייבים באו לעזור

מכל קצוות תבל

טורקיה

מאוד נגע לליבי

ושמעתי אדם אחד

אנו לא פוליטקאים

לנו יש לב אנוש

באנו לעזור

הכעס מהול בעצב

הכעס מהול בגאווה

הכעס רוטט כעץ

ליפני גסיסה

אחרי שהאש מכלה את

הנשמה

נשמות טהורות שהלכו

לתוך כיבשן בוער

יהי זיכרם ברוך

הארץ זועקת בדימעה כאובה

אחת

תפילה של אלו שהלכו

ליפני שהם הלכו

לתוך זרועות האש

אף כי בגיא צלמוות אלך

לא אפחד כי אתה עמדי

ולמרות זאת הפחד נגע

הפחד היה שניה אחת

של סבל נורא

ואחר כך דממה דממה

הם היגיעו אילו

והם ידעו אלוהיםאתם

והם עכשיו איתו

בגן העדן הנלם

יהיה זיכרם ברוך

לעולם ועד

הארץ זועקת מאיין יבוא עזרי

מי ייצר לו וידמע

כשורש נובט באדמה

והשורש אוחז במיים

אשר יירדו מהשמיים

אלוהים שעוות וזעקת

נשמות טהורות עת עולות

אליך ולא יראו אור

יבכו כל השמיים

ובוכה גם האדמה

אש גהנום מהשמיים

וארבעים נלכדו בתוכה

טבע הפך לשכול

כה עמוק ליראותו

שחור

מחל לנו על חטאינו

יום כיפור לנו היום

חנוכה חג הניסים

ובתים בוכים מרורים

מה לנו כי הילת 

חסדך נרמסה בכף

מישפחתות שלמות ומחר

מחר ניראה כי נס

יהיה עם כולנו ניתפלל

ונידע להעריך כל טיפת

יום עם חיוך

ואדם לאדם חבר

כי לא ניתן לדעת

מה יקרה מחר

אלוהים חוס על בני עמך

שבענו את ידך

ואתה גדול תן בריאות

לפצועים ושלח נחמה

ואור לבתים החשוכים

יהי זיכרם ברוך לעולם ועד

כוס יין  אום אתה מוזג

ואני מיתחת לשמיכה

מתחילה ליפשוט את בגדיי

ואתה מביט אליי

מבעד לשנים שעברו

ואני חשה אותך

משקה אותי ביין

אדום מתוק

וכמו קסם ענוג

השנים שעל גופינו

נישלים כעור נחש

ואנחנו מיתפתלים ומיתערבבים

כליקר חדש

אתה אתגופי מלטף

אתצווארי נושך

ואני את עוצמתך אוספת

אלתוך תוכי

אל תוך הלב

וידיי נוגעות ביין האדום

ועל לוח גבך

מטיילות

וכך אנחנו לבד רק

אתה ואני מול

כל הייקום

חיים אותו רגש של

חטא מתוק אדם וחווה

ואלוהים פתוח לנו שער

גן העדן רק לאותה

שעת לילה קסומה

הגן שלי ושלך

ואתה פותח את שעריי

גן העדן שלי

ואני נותנת לך

את הפרי האסור

וגם אנילוקחת ממנו

ביס הגון

ועוד נשוב לבן העדן

עלי אדמות

כשמחר שוב נהיה

לבד מול שלהבת הנירות