הבלוג של אמא סיגל

כי תיראי אור בימייך

כי  תיראי אור בסובביך

את כולך נתונה וחסודה

לקצב הזמן המעורר

חושך כיסה אור

ואור כיסה חושך

ולשניהםתהום עמוקה של

אופק בלתי ניראה

את רואה אור ביומייך

ויומייך הם לך נתינה

ותהיי שלמה עם בואך

לארץ המתקוה של השלווה

וכל סובבייך ידרשו

לשאול בשלומך

נשמה טהורה

בין השבילים אבוא אילך

בלבוש חווה אתעטף בהילתך

ואניפשוטה

בין השבילים אבוא אילך

צעירה כאילו כל שנותיי

לא היו כאילו שניה

כמו פרגוד של הצגה

אבוא אילך פשוטה ועירומה

ואתה תכיניני לעוד סיבוב

במעגל החיים אחרי

שבנהר החיים אטבע

ואטעם מגן העדן

שחלמתי בחיי

ואחר כך תשיביני

לגוף אח ר

ואתחיל במסע

האחר לתוך החיים

נבל אי שם פועם

בצליל של פעמון קטן

ציפור אי שם מציצת

להשתיק את הנשמה

מרקיעה

נוגעת לא נוגעת

במה שלעולם

בעולם הזה

לא יהיה שלי

אבל כשאפתח את עיניי

אגיד לאלוהיי כמה טוב

שיש עוד אתגרים

בחיי

עוד אצעד בסך

ללקט צעדייך

עוד אראה צילך

בצילי הקמל

עוד אידע אותך

כמ שלא ידעתי מעולם

אתה שם סוכך כנעלם

אלוהיי

שוקקת חיים טבלת בנהר

ואת חזקה מתמיד

שנותייך היפות לך מאירות

כמבעד למראה קסומה

של עתיד לא מובן

שריפה בכל גופך

הקט

מיתפשטת כשהכאב חודר

לעומק ההוויה האנושית

אבל את תחלימי

כי בכוח האמונה

נישא תפילה

הייאוש אינו בר תפקיד

לאלו שחיים לאלו שרוצים

לחיות

ילדתי שלי ילדה של החיים

השמש עוד תיפרע ממך

את קורי העכביש הקטנים

שחונקים כנחיל של נחשים

עוד תיתגברי על הסרטן

ואנחנו כאן ואמא איתך

כאן בנשימה אחת גדולה

ולא תעזוב אותך לעולם

אל תיפחדי כי אלוהים עמך

ואצעד ללא חשש

אל תוך התהום השחור

ואידע כי במצולותיו

יש קרקע מוצקה

ולא משנה כמה

קשה וארוכה תהיה הנפילה

אבל אידע ליפול ולעמוד

על שתי רגליי בגבורה

ניכנסתי לחדרם כל כך

קסום מתוק מענג ומרגיע

לירואתם יושנים מחיכים מתוך חלום

פניהם כפתני תינוקות

נכון הם התיניוקות שלי

הם הלב שלי

ליבה של המשפחה שלי

ואלוהים הרגשתי את המלאכים

שעליהם שומרים ונידמה

כי עטפו                                     אותי בהילה קסומה

של רגיעה שהכל יהיה בסדר

תן להם ברכה ליום ה בא

תן להם אור ושלווה

אוהבת אותם עד בלי די

הם גזע נישמתי

הם ליבה של האש

הבוערת  מתוכי

אדמה

אני קשובה לקולך

וכל בנייך בקרבך

אלו שבמערכות ישראל נפלו

אדמה

חזקה את ומלאת סדקים

הן תייבשי מבכי הורים

אדמה

הנה בנים באים אלייך

ואת סלע איתן

את מדינה שלמה

אדמה שלושה בנים לך

אתן

וליבי גם כן

שמרי עליהם על גוזלי

שלא ימושו בעיניי

כי הם                            אור השחר

בוקרו של יום

הם השמש הזורחת 

בשמי מרום

הם אור הלבנה

בליל ירח זך

הם כל חיי

ואני בהם

כי אם ילכו

אלך אחריהם

הייתי רוצה להיסחף אל בין זרועותייך

להרגיש את פעימות לביך

הקשורות אל לבי

הייתי רוצה את מגע המשי

של ידייך

על  פני עורי הצרוב

מאורכם של השנים

הייתי רוצה להיסחף ברוח

ולהיות איתך לנצח נצחים

כאשר הזמן יהיה דומם

ולא יהיה מחר אחר

הייתי רוצה להיסחף ולהיתרגש

כל יום מחדש כל שעה

בעודינו מיתבגרים

וביחד צועדים

אל הסוף הלא נודע

שהוא גם כן ההתחלה

חשמל זורם בכל הגוף

ברקים חוצבים סלעים

בין תהום לבין ערפל

ישנן רוחות רפאים

נוגעות רוחות קרות

ושם בקצה האופק

שהעיניים עיוורות

שם ידיים חיים

מנסים להוציא אותך

מקורי העכביש שבנית מסביבך

להיתאבד

כל שהנפש רוצה

להרגיש את הבלתי ניתן

להשגה

ולהבנה

נפשי רוצה ללכת אל

האור הסופי

ולהיות חלק מהיקום הגדול

כשאתה סובל

והולך לאיבוד

בתוך ים הכוכבים

ואלוהים נתן לך חיים

חום אהבה שמחה ועצב

ואלוהים נתן בפיך שמחה

והיסתובבת וראית מה טוב

ואלוהים בחר אותך לקחת

בעודך צעיר ואתה כעלה

שדינו לינשור בשלכת חייו

אתה הלכת

שחקן גדול היית

וכך תישאר

אבא ובעל אדם נהדר

היית וכך תישאר

אסופות אסופות של דברים

צברת דמיויות ששיחקת

אך נישארת אתה

כיהלום גדול עם לב רחב

אלוהים אסף אותך איליו

וכיסה את גופך

בידי המלאכים ואמרת 

שלום

ואנחנו ניפרדים ממך היום

בכאב כה עמוק

וניזכור אותך כמו שהיית

בין דמיותיך

ובין שהיית אדם לכל דבר

יהיה זיכרך ברוך לעולם ועד

ונישמתך תהיה צרורה בצרור החיים

ולמישפחת לביא איתכם באבלכם הכבד

בהילקח ממכם גזע המישפחה

מי יתן ולא תדעו עוד עצר לעולם

סיגל בוטון

היית כאן

זמן שאול ולא מוכר

היית כאן

והזמן נישבר כמראה

היית כאן כשליבי עומד

על כל פסיעה שלך

כל כל נתיב משעול

שלא יקרה לך כלום

אך כשחרב האוייב

בך פגעה

חתכה נעורים ללא סיבה

חלומות פיזרה ויבשו

כעלים שנפלו

כך הלכת ללא שוב

ואני נישארתי כי

אני חיה

וצריכה לחיות

אני חיה את הכאב

היום יומי

בלכתך עד לבלי שוב

בני האהוב

כל שאבקש אקבל

כל שאחשוב אתרצה

כל שאכיר יהיה לי

למכביר לעוד כמה שנים

כל שיש לי

זה לי כל שיש

בית בעל וילדים

כעובר העטוף ברחם אימו

גן עדן עלי עולמות

כמשעול חדש שנבנה לנשמה

עת יוצאת היא לאוויר העולם

שמיכה עם רובדים

של תקופות ושנים

ילדות שהיתה פה

לא ליפני זמן רב

וגעגוע ענק

אל מה שהיה

ויהיה פה לעד

אל אהבה

הוא צחוק וחיוך של

ילדים

הוא בכי וכאב של

גדולים

עץ שעומד בגבורה בשלכת

מיתכונן לדורות    הבאים

של עלעלים קטנים

בית הוא אה בה

הוא גבורה

הוא מיסגרת

הוא בטחון

אהבה כל שאפשר

לשים בתוכה

המקום המוגן בעולם

כחיבוק של אמא טובה

בית כתיבת אוצרות

שלא נישכח לעד

בית הוא אוצר גלום

שנתרם אל תוך

שכבות השנים שצברנו

ב חיבוק גדול

י  תן אור וחום

ת הא פה שכינת שלום

רוח סתיו עבר

על הגג

ריח עוגות מיתפזר

אל על

קסם הדובדבן המתוק

כיין אדום

מרגישה צמרמורת

לאור הזיכרונות

כליטוף חם ואהוב

של אהוב יקר

כאהבה נושנה

לי כי אתם גדלים וישנים

חלומות על פניהם

נסוכים

להרגיש בחדרם כאילו כל

עולמם כאן

כל האגדות כל הגיבורים

והם

הם הגיבורים האמיתיים שלי

הם נסיכים קטנים

שהופכים להיות מעצמה שלמה

הם הם ילדיי שעכשיו

פוסעים להם בארץ החלומות

ואני אפילו אחרי יום

עבודה ארוך ומייגע

אסדר הכל ליום חדש

בממלכתם הקסומה

הם הם ילדיי

גאוות חיי