הבלוג של אמא סיגל

באו עד אלייך

באו עד אלייך

עד כנפייך

אין כאב למילים

אין נחמה לשתיקת הגלים

באו עד אלייך

ואספת אותם

לגן ה עדן השמור עבורם

עד מתיי

עד מתי ניקח את הכאב

עד מתי כאב החרב

יצרוב בלב

הורים ופרי אהבתם

עבדייך הנאמנים

לקחת אותם אלוהים

חמישה כיימי השבוע

חמישה חומשי תורה

לנוח את מנוחת 

השבת האחרונה

-

ליישוב איתמר

מדממת זועקת המומה וסוערת

גלים של כאב וחולשה

תחושה של ריקנות

תחושה של פחד

תחושה של מציאות עגומה

היום איבדתם מישפחה אחת

ניפלאה שהיתה חלק מהיישוב

שלכם מהיישוב איתמר

ולא רק אתם איבדתם

אלה כאבכם זה כאב

כל המדינהף כל המדינה

איבדה מבנייה

איתכם באבלכם הכבד

מנשוא אין נחמה למילים

אין נחמה בדמעות שיורדות

אין תשובה לשאלה

עד מתי ניספוג

ובניי עמינו כצאן לטבח

יילכו

לאיתמר ישוב יקר

מישתתפת בצערכם

הכבד מנשוא

מישפחת בוטון

-

לילדה הבכורה ושני אחייה ששרדו את מתקפת הטרור על ביתם

לילדה המקסימה בת למישפחה שנרצחה, אין לי מילים לתאר את ההתרגשות הכאב, שבכתיבתי לך, מילים אלו , כודם כל ברוך השם שאת ניצלת, והצלת בגבורה גם את שניי אחייך, אני יודעת שמילותיי לא  ייכבו את הכאב שבליבך, הלילה  ישר היתבגרת בכמה שנים טובות,

הפרידה מההורים ומהאחים, בצורה הכי גרועה ומחרידה, ילדה את עכשיו לאט לאט, כל יום שיעבור הכאב לא יעבור, אבל  בזכות האנשים שחובקים אותך בזכות המצווה והגבורה שעשית,

תדעי להביע את הכ אב תדעי להישתקם, לעלות מ על ההריסות ואני יודעת כי אין כאב יותר גדול,

ילדה מקסימה ושניי אחייה המקסימים

חרוטים ביחד בגורל  אכזר

חובקת אתכם ומאחלת לכם כל שתרצו,

ידוע לי כי אתם רוצים הכי הכי 

חיבוק של אמא ולש אבא ושל אחים,

שכבר לעולם לא יהיה , ייד הגורל כיוונה אתכם לא להיות בביתף

ולך ילדה מקסימה להציל את שניי אחייך

מתוקים, אני יודעת את שבליבךכם

מחזקת ומחבקת אתכם

מכאן

שולחת לכם כמה שאפשר

חיבוק של אמא חיבוק חם ואוהב

ומאחלת לכם שההתמודדות

תהיה קלה

סיגל בוטון