הבלוג של אמא סיגל

נפשך דוממת וזועקת כאחת

ליבי מנסה בעיניי להתגרות

עומד לבד חצוייה כדף

בין חייך שלך

לבין הבנתי שלי

ואתה תידע אבל אני

איתך ידי מלטפת את

ליבך הדואב וזועק

וזעקתו לא נישמעת

הן אני אהוב שלי

הן אני איתך

עברנו הרבה ביחד

תקופות חצוייות לחוצצים חוצצים

ילדות בגרות אנשים שהכרנו

אנשים שנעלמו

אך איתי אתה תמשיך

במסע המסע  אל האור

אל תעזוב את ידיי

ותשאיר אותי במשעול לבד

תיראה הן ניצנים גידלת

לחיי אנשים אחרים ני כנסת

לחיי ניכנסת

ואותי כבשת

איתי היית גוף אחד

נפשך בנפשי נהייתה לאחת

אל תעזוב אי אתה זה אתה

אל תענ ה את עצמך

כל שנקרא לו

בדרך הוא לטובה

ליפעמים הנ פש כה עמוקה

עד כי אין היא יכלה

להרחיב אופקים

אני כאן איתך אהוב יקר

אני כאן וילדך

הגאים בך