הבלוג של אמא סיגל

קראתי את הפוסט שלך

על מות סבתא

וזה הזכיר לי

את שתי הסבתות שלי

שהיוו תקופה של ילדות

צחוק וחיוכים אשר

לא אשכח בחיי

רציתי להגיד לך

שכל אובדן ואובדן

כמו שלך של הסבתא

שהיתה בשבילך

אשת סוד

צחוק חיים שלמים

היתה לך חברה אמיתית

היתה למשפחה קרן אור

ועכשיו הכל ריק

הכל חלל עמוק

תיראי חמודה סבתא חיה

למען ילדיהה למען נכדייה

וכל מה שנתן לה סיפוק

זה ליראותכם מאושרים

אל תרגישי נקיפות מצפון

על כי לא היית שם

אתוודא ואגיד שאני

לא הייתי שם בשביל סבתי

מצד אבי

היא היתה בבית אבות

ותמיד היה לי את התירוץ

הזה שאין לי זמן

לא שלא היה לי

פשוט לא היה לי אומץ

לראותה שם

אחרי שכל חייה

עבדה ואירחה 

וכל חייה הבית שלה

היה כתחנה שבה היו

עוברים ושבים

ותמיד בחגים בשבתות וסתם

זה היה הבית החם

והיא אהבה אותי מאוד

ותמיד שמרה לי פינה

מיוחדת בליבה

ואני אני איכזבתי אותה

כי הלך חיי לא קל

קשה לי אתוודא

יש לי בעל עם בעיה ריגשית

ובן עם סכיזופרניה

וילד שאינו בבית

הוא אצל אימי

ועוד ילד קטן

שלוקח על עצמו את

העולם יותר מידי

ולא יכלתי להיות שם

שהיא תראה אותי

ובכל זאת השאירה לי מתנה

טבעת מזהב עם אבן אודם

מאחלת לך יקירה

כל הטוב שבעולם

סבתא תמיד תיזכור אותך

ותמיד תכסה אותה בכנפייך

יהי זיכרה של סבתך ברוך

לעולם ועד ונשמתה תהיי צרורה

בצרור החיים

ותדעי סבתך לעולם בך

בדמך ובמה  שהיא הורישה לך

הורישה לך את כוח ההישרדות

את הצחוק את החיוך

את האור שבליבה

הגשימי לה את משאלתה

ליראותך מאושרת וצוחקת

תני לנשמתה להרגיש

שלמדת ממנה איך לשרוד

איך לאהוב איך להיתגבר

על הכאב

והיי סמוכה ובטוחה

שהיא נימצאת כאן איתך

קשובה לקולך

כמו שאבי ז"ל תמיד איתי

מאחלת לך כל טוב יקירה