הבלוג של אמא סיגל

עוד תיראי את שנותייך

המחכות לחופש

הילה בקרן אור

פוסעת לבדך

אל הדרך שהיתה

פעם משכנך

ירודה ועזובה מכוחותייך

המלחשים לך מדרך ארוכה

הן עברת הרבה

בתקופה שהית

צעירה ויפה

ועתה כעץ בשלכת

את עומדת במירפסת

אל מול נוף מדהים

של ערוב שנותייך

וזיכרי כי פעם באת

אל החיים מהאור הגדול

ועכשיו הנה האור הגדול

שבך לאט לאט קמל

את הולכת ודועכת

כמו שלהבת נר

אלו שהכירו אותך

יודעים את שהיית פעם

שופעת רכה

אוהבת וצעירה

מחייה גן קוצים

בגן ורדים

ועכשיו את כאן

חיוורת ובוהה

ומיסתכלת היכן הם

השנים שהייתי כאן

נעלמו כעלי הסתיו