הבלוג של אמא סיגל

הארץ זועקת

מדורה ענקית פושטת

תקופות זיכרונות נמחקים כליל

בבת אחת

האור כיסה את החושך

החושך מבקש את הלילה

השקט

אוייבים באו לעזור

מכל קצוות תבל

טורקיה

מאוד נגע לליבי

ושמעתי אדם אחד

אנו לא פוליטקאים

לנו יש לב אנוש

באנו לעזור

הכעס מהול בעצב

הכעס מהול בגאווה

הכעס רוטט כעץ

ליפני גסיסה

אחרי שהאש מכלה את

הנשמה

נשמות טהורות שהלכו

לתוך כיבשן בוער

יהי זיכרם ברוך

הארץ זועקת בדימעה כאובה

אחת

תפילה של אלו שהלכו

ליפני שהם הלכו

לתוך זרועות האש

אף כי בגיא צלמוות אלך

לא אפחד כי אתה עמדי

ולמרות זאת הפחד נגע

הפחד היה שניה אחת

של סבל נורא

ואחר כך דממה דממה

הם היגיעו אילו

והם ידעו אלוהיםאתם

והם עכשיו איתו

בגן העדן הנלם

יהיה זיכרם ברוך

לעולם ועד

הארץ זועקת מאיין יבוא עזרי