פרק 2
"נא להדק חגורות, אנחנו נוחתים"
נשמע קריאה ברמקול ברחבי המטוס, מלודי הידקה את חגורתה בהתרגשות, בעוד מספר דקות הם נוחתים בגרמניה.
"אמא, את בכלל לא אמרת לי איפה נגור בגרמניה"
"במגדבורג"
ענתה אימה בחיוך.
"ואם אף אחת לא תרצה להיות חברה שלי?"
"תוציאי את הרעיונות המטופשים האלה מהראש שלך, את נערה מקסימה, כולן ירצו להיות חברות שלך"
מלודי נאנחה והסתכלה בחלון, כעבור מספר דקות הם נחתו, והיא מצאה את עצמה נגררת אחרי אימה למחוץ לשדה תעופה עם המזוודה ביד.
הן עלו למונית שחיכתה להן והתחילו לנסוע מהשדה התעופה בפרנקפוט לכיוון מגדבורג, אחרי שעה נסיעה הם הגיעו, הנהג הוריד אותן ישירות ליד הבית שלהם, בניין מגורים ענק, הן עלו לקומה שלהן ונכנסו לדירה שכבר הייתה מסודרת מלפני כמה ימים, מלודי התקדמה לכיוון חדרה, פתחה את הדלת ולעיניה נגלה חדר די גדול, מסודר מדהים, בדיוק כמו שהיא רצתה.
היא נכנסה פנימה והניחה את המזוודה על הרצפה, מתחילה לסדר את הבגדים שלה בארונות, לפתע נשמעה דפיקה בדלת ואימה, שרון, נכנסה.
"מלודי מותק, מחר את מתחילה את הלימודים"
"כבר?"
"כן, הבית ספר קרוב לפה, ראית אותו כבר בנסיעה לפה לא?"
"כן"
"אז יופי, תארגני לך טיפה דברים לבית ספר"
שרון חייכה לעברה ויצאה מן החדר.
מלודי נאנחה והתיישבה על המיטה.
_
יום למחרת:
מלודי עמדה בשער בית הספר, פוחדת להיכנס, כל גופה רעד, היא הייתה לבד, לא יודעת מה לעשות, היא נכנסה באיטיות לחצר בית הספר, היה נראה לה שכל התלמידים נועצים בה עיניים ובוחנים אותה, היא נכנסה למסדרון וחיפשה את כיתות כשפתאום נתקלה במישהו.
"אני ממש מצטערת"
היא הרימה את ראשה ונתקלה במבטה המאיים של נערה דיי גבוהה, עם עיניים חומות, לבושה בבגדי מעודדת.
"תתחילי לשים לב לאן את הולכת!"
הנערה אמרה בעצבנות, היא הזיזה את מלודי הצידה והמשיכה ללכת, מלודי סובבה את מבטה וראתה שהנערה מתקדמת לכיוון נער גבוה שישר משך את צומת ליבה, הוא היה יפה, היה לו כובע שמתוכו יצאו ראסטות, הוא לבש חולצה אדומה שהגיעה לו כמעט עד לברכיים, וג'ינס רחבים שנראו כאילו הם תכף נופלים ממנו.
הנערה כרכה את זרועותיה סביב צווארו ונישקה אותו בפה.
"זה היה ברור.."
מלמלה לעצמה והסתובבה כשפתאום נתקעה במישהו שוב.
"לא עוד פעם!"
אמרה בכעס והרימה את מבטה, מולה עמד נער גבוה, עם שיער שחור חלק, איילנר שחור סביב העין, היה לו עגיל בגבה והוא לבש ג'קט עור וג'ינס.
"אני ממש מצטערת"
"זה בסדר"
חייך הנער.
לפתע נשמע הצלצול.
"אני חייבת ללכת"
אמרה מלודי במהירות והתקדמה לכיוון הכיתה שלה, י'3, היא נכנסה וסגרה את הדלת, כל המבטים הופנו אליה.
"תודה שנזכרת להצטרף אלינו מלודי, תכירו כולם את התלמידה החדשה"
המורה הציגה אותה לשאר תלמידי הכיתה, היא יכלה לראות מבין התלמידים את הנערה שהיא נתקעה בה.
"יש לך מקום ליד יסמין, תשבי לידה"
היא הצביעה לכיוון אחת התלמידות שישבה בשורה האמצעית, היא עברה בזהירות בין כל התלמידים שנעצו בה מבטים והתיישבה ליד יסמין.
"היי, אני יסמין"
הנערה חייכה לעברה חיוך מלא שיניים.
"מלודי"
"מלודי ויסמין תהיו בשקט!"
המורה צעקה עליהן והן ישר השתתקו.
_
מלודי התקדמה לבדה לכיוון הקפטריה, נכנסה פנימה לקחה אוכל והתיישבה באחד מן השולחנות הריקים, מסתכלת סביבה כשפתאום מבטה נקלט בנער בעל הראסטות שראתה מקודם מתנשק עם מישהי אחרת.
'שתי חברות?'
חשבה לעצמה בבלבול, כעבור עשר דקות היא סיימה לאכול יצאה מן הקפטריה והלכה לכיוון הספרייה, שם היא פגשה את אותו הנער בעל השיער השחור הארוך אותו פגשה קודם.
"היי"
הוא חייך לעברה.
"היי"
מלודי ענתה במבוכה.
"אני מצטער על מה שהיה קודם"
"אתה לא צריך להצטער"
"אני ביל"
הוא הציג את עצמו בחיוך.
"מלודי"
היא לחצה את ידו וצחקה.
לפתע הנער הגבוה בעל הראסטות נכנס לספריה, מלווה בנערה שהייתה נמוכה ממנו מעט, היא התיישבה על השולחן והם התנשקו.
"אוקיי, מה הולך פה?!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
