פרק 25

"גיאורג"

סשה צעקה לו כשהוא נכנס לבית קפה ונופפה לו עם היד, גיאורג התקרב לעברה במבוכה והתיישב בכיסא מולה.

"מה שלומך?"

"מצוין. מה איתך?"

"מעולה"

חייכה סשה וקראה לאחד מהמלצרים.

"אני רוצה קפה"

היא הביטה על גיאורג במבט שואל.

"אותו הדבר"

חייך גיאורג על המלצר והוא הלך לדרכו.

"כמעט שכחתי"

גיאורג הכניס את ידו לכיס מכנסיו והוציא ממנו כרטיס טיפה מקומט, הוא יישר אותו טיפה והגיש לסשה.

"זה כרטיס להופעה מחר בברלין"

סשה הביטה בכרטיס וחייכה לעצמה.

"תבואי?"

"ברור!"

סשה קפצה על גיאורג וחיבקה אותו.

"אתה רוצה שאני אבוא עליכם קודם ואסע יחד עם מלני ואיימי?"

"כן, זה מה שחשבתי.."

"סבבה, באיזה שעה?"

"ההופעה מתחילה בשמונה, אז הן נוסעות בשבע בערך, את יודעת איפה הבית של התאומים?"

"לא ממש"

צחקה סשה במבוכה, גיאורג לקח חתיכת נייר ורשם עלייה את הכתובת.

"תגיעי לשם מחר בשש וחצי, אני הודיע להם שאת באה"

"סבבה"

_

"ואתה חושב שיקרה ביניהם משהו?"

מלני וביל נכנסו לתוך הבית וקפאו במקום, הוא היה כול כך שקט.

"איפה איימי וטום?"

"אין לי מושג"

"אני אבדוק למעלה"

ביל התחיל לטפס במדרגות וצעק.

"טום!!"

אבל אף לא ענה, הוא פתח את דלת החדר שלו והיה בהלם.

"מלני....."

ביל אמר בשקט ומלני באה לכיוונו, היא הסתכלה לתוך החדר ולא האמינה.

"א..אנ..אני..."

"אני לא מאמין"

ביל אמר בקול והעיר את טום ואיימי שמיד קפצו מהמיטה בבהלה, איימי ישר כיסתה את עצמה בשמיכה וחייכה במבוכה לעברם.

"יוו ביל!!"

טום צעק עליו.

"כול פעם אותו הדבר! אתה לא יודע לקרוא שלטים?!"

אמר טום בעצבנות ושם על עצמו בוקסר.

"תירגע! לא היה פה שום שלט!"

"איזה לא היה..."

טום לקח מהדלת את השלט ודחף לביל לפנים.

"זה נקרא לא היה?!"

"בסדר, מצטער. לא ראיתי."

"כול פעם אותו הסיפור יוו.."

טום הסתובב חזרה לחדר וראה את מלני מכוסה בשמיכה עומדת במבוכה.

"ואם תסלחו לנו...."

הוא הסתובב חזרה וסגר לביל ומלני את הדלת בפרצוף.

"אני לא מאמין, תמיד אותו הסיפור איתו"

הוא התיישב על המיטה ליד איימי שעדיין לא אמרה כלום.

"את בסדר?"

הוא הביט עלייה בחשש.

"אה.. כן, בטח. זה היה פשוט ממש מביך"

איימי צחקה במבוכה, היא קמה מן המיטה וחיפשה את החזייה והתחתונים שלה.

"את מחפשת את זה?"

טום הגיש לה אותם וצחק.

"תביא לי!"

היא התקדמה עם ידה לקחת את החזייה והתחתונים אבל טום הרחיק אותם.

"נו... לא מצחיק!"

איימי התקדמה לכיוונו וניסתה לקחת לו אותם, היא התחילה לקפוץ ולרוץ אחריו בכול החדר, טום קפץ עלייה והפיל אותה על המיטה.

"את יפה גם בלי.."

הוא רכן לעברה ונישק אותה, איימי העבירה במהירות את ידה ולקחה ממנו אותם.

"אני מעדיפה עם"

היא חייכה חיוך ציני, אספה את כול הבגדים שלה ונכנסה לשירותים להתלבש.

טום שם על עצמו את החולצה שלו שהייתה זרוקה על הרצפה ועם הג'ינס הרחבים שלו כשאיימי יצאה מהשירותים מיישרת טיפה את בגדיה, טום הסתכל עלייה ושיחק עם הסיידליפ, איימי הסתכלה עליו וצחקה.

"חרמן..."

היא הנהנה בראשה.

"אתה בא למטה?"

טום הנהן בראשו והם ירדו למטה במדרגות, מלני וביל ישבו בשולחן וראו טלוויזיה, הם התקדמו לכיוון המטבח והתיישבו בספות כשגיאורג נכנס לתוך הבית.

"שלום גם לך.."

ביל אמר בציניות וחייך.

"תקשיבו בנות, מחר בשש וחצי סשה תבוא לפה, היא תיסע איתכן להופעה"

"אין בעיה"

"סשה?!"

איימי הייתה מופתעת.

"כן, בזמן שאת וטום הייתם פה... ולא נדבר על מה שעשיתם, גיאורג נפגש עם סשה"

"איפה?"

"בבית קפה"

"ומה שלומה?"

"מצוין, זאת כבר הפעם השנייה שאנחנו נפגשים"

גיאורג חייך חיוך מנצח ונעמד זקוף כשפתאום דלת הבית נפתחה וצחוקים מתגלגלים נכנסו פנימה, אנה, קריסטינה וסנדרה נכנסו לתוך הסלון.

גיאורב הסתכל עליהם במבט מבולבל, ואז הסיט את מבטו לטום וביל.

"מה הן עושות פה?"

"גיאורגי!"

אנה קיפצה בשמחה וחיבקה אותו.

"שנים!"

היא צחקה והתנתקה ממנו.

"מה אתן עושות פה?"

"באנו לבקר, ואנחנו גם נוסעות מחר להופעה בברלין!"

"וואו, אלה חדשות טובות..."

גיאורג אמר בציניות וגלגל את עיניו.

"טוב, אני אלך לי, איימי מלני תזכרו, היא באה לפה מחר בשש וחצי"

"נזכור!"

איימי חייכה, גיאורג התקדם לכיוון הדלת פתח אותה באיטיות ויצא מהבית.