מצטערת שלקח לי המון זמן לעלות פרק, לא היה לי זמן לכתוב, והוא גם די קצר... אבל אני דווקא ממש אהבתי אותו... אני אנסה לעשות את הפרק הבא הרבה יותר ארוך D: תסלחו לי 3>

פרק 19

"איימי ומלני!!!!!"

נשמעו צרחות המעריצות מבחוץ.

"שיט. הן עדיין לא הלכו?!"

"אני אלך לסלק אותן"

סימון קמה מהכיסא ויצאה מהבית.

"בנות אני מבקשת ממכן ללכת"

"אנחנו לא הולכות מפה עד שאיימי ומלני יצאו החוצה"

אחת מהן אמרה בעצבנות.

"את תאלצו אותי לקרוא למאבטחים!"

"טוב בנות בואו נלך, אבל אנחנו עוד נחזור! הן לא יעברו את זה בשקט"

אחת מהן אספה את כולן והן הלכו משם, סימון נשמה לרווחה ונכנסה חזרה לבית.

"הן הלכו"

"יופי"

חייכה מלני ונשמה לרווחה.

_

הבנים היו באמצע חזרה כשדיויד נכנס לחדר.

"טום וביל יש לכם היום ראיון בשמונה בערב"

"מה? למה?"

"רוצים לראיין אתכם בקשר לחברות שלכם, אז תחשבו טוב לפני שאתם עונים!"

"אוח, אני שונא את הראיונות האלה!"

נאנח ביל והתיישב על הכיסא בכבדות.

"מי לא?!"

_

שמונה בערב באולפן:

"אתם מוכנים?"

המראיין התיישב מול הבנים, הם הנהנו בראשם לחיוב.

"אז נתחיל"

הוא חייך והוציא את הדף על השאלות מהכיס.

"שלום לכם בנים"

"שלום"

טום וביל ענו ביחד.

"כולנו שמענו על השמועות שעוברות בין כול המעריצות על החברות שלכן, שבעצם הם כבר לא שמועות, הרי ראינו את התמונה של ביל ושל חברה שלו בעיתון. ביל, אולי תספר לנו עלייה טיפה? מה שמה?"

"מלני"

הוא ענה בלי חשש.

"בת כמה היא?"

"17 וחצי, היא עברה מארצות הברית לפה לפני כמה שבועות"

"עד כמה שכולנו הצלחנו להבין, היא והחברה של טום חברות. ואגב אם כבר הזכרנו טום, אולי תספר לנו עלייה?"

"קוראים לה איימי, היא בת 17, גרמניה במקור והיא לומדת בפנימיית אומניות בברלין"

הוא חייך חיוך גדול.

"אני מנחש לעצמי כמה המעריצות היו מאוכזבות כשהן יקראו את זה"

צחק המנחה.

"אז מה להגיד להן? לחתוך ורידים?"

שאל בציניות והבנים צחקו.

"מה פתאום! רק בגלל שיש לנו חברות? זה שטותי לגמרי, הן צריכות לאהוב את המוזיקה שלנו, ולא לחתוך ורידים כי יש לנו חברות"

"צודק"

"תודה רבה לכם בנים על הראיון הנפלא"

_

"מה תרצו להזמין?"

"אני קפוצ'ינו"

ענה גיאורג.

"אותו הדבר"

ענתה הבחורה בחיוך.

גיאורג לא הצליח להסיר את עיניו ממנה, הוא לא האמין שהיא שוב לידו, איתו.

"מה קרה?"

היא ציחקקה.

"לא חשבתי שאני הראה אותך שוב.."

"למה לא?"

"כי את הלכת במהירות כזאת.... בקושי הספקתי להגיד משהו כבר נעלמת.... חשבתי שזה כבר אבוד ושאין סיכוי שאני אפגוש אותך שוב"

הוא חייך במבוכה.

"אבל הנה אני"

היא חייכה עליו.

_

שעה קודם:

גיאורג יצא מהבית כשהוא מחופש כמה שיותר כדי שמעריצות לא יזהו אותו, הוא התחיל ללכת לכיוון אחת החנויות כדי לקנות סיגריות שבדרך נתקל במישהי, הוא הרים את ראשו ולא האמין למראה עיניו....