אני יודעת שהפרקים טיפה קצרים, אבל פשוט ככה זה מסתדר לי הכי טוב, אני אנסה להאריך אותם כמה שיותר מעכשיו ^.^

קריאה מהנה 3>

פרק 18

ביל המשיך לעמוד ועדיין לא רץ אחרי אף אחד.

'אז מי יהיה הקורבן הראשון...' הוא חשב לעצמו מביט סביבו.

'אוח.. טומי טום עכשיו אתה הולך לשלם' הוא חייך חיוך ערמומי והתחיל לרוץ אחרי טום.

"ידעתי שאתה תלך עליי!!"

צעק טום בזמן שהוא ברח מביל.

הם רצו בכול המרחב הגדול שהיה מולם, לאט, לאט עם התעייפו עד שביל קפץ על טום ותפס אותו בראסטות.

"תפסתי!"

הוא צעק וצחק.

"אוחחחחחח!! תעזוב לי את השיער!!"

טום נתן לביל כאפה ומשך לו בשיער בחזרה.

"מניאק!!"

"יאללה טום, תורך!"

צעק גוסטאב וכולם התחילו לברוח.

טום התלבט אחרי מי לרדוף, לביל הוא כבר יחזיר בהזדמנות אחרת... אבל... כן, אין ספק, הוא הולך לתפוס את איימי.

הוא התחיל לרוץ אחרי גוסטאב, כדי שאיימי לא תחשוד, וברגע שהוא עבר לידה הוא שינה כיוון והתחיל לרדוף אחריה.

"תחמן!!!!"

צעקה איימי והתחילה לברוח.

"כדאי לך לברוח!!"

צעק טום והגביר את הקצב ריצה שלו בזמן שאיימי רק הלכה והתעייפה.

הוא תפס אותה מאחורה והרים אותה למעלה.

"נכנעת! רק תוריד אותי!"

צחקה איימי, טום הוריד אותה לאט, לאט והשכיב אותה על הדשא שהיה שם, היא תפסה לו בידה והפילה אותו עלייה.

"נראה לי אני תפסתי אותך"

צחקה איימי.

"יאללה חבר'ה! לעלות על האוטובוס!"

דיויד חזר מהשירותים ועלה על האוטובוס כשכול האחרים מאחוריו, הם המשיכו בדרכם למדבורג.

_

"הגענו!!!"

טום צעק ברחבי האוטובוס, הדלת נפתחה והוא יצא החוצה ונשף אוויר, פתאום נשמעו צרחות מרחוק ועדר של בנות רץ לכיוונו.

"טום! תיכנס פנימה!"

דיויד תפס אותו והכניס אותו חזרה לתוך האוטובוס.

"מה אתה מפגר? שכחת מי אתה?!"

דיויד צעק עליו וכולם התפקעו מצחוק.

"עכשיו אתם יוצאים אחד, אחד מלווים במאבטחים, איימי מלני וג'סיקה אתן נשארות באוטובוס ומחכות עד שאני אומר לכן לצאת, ברור?"

"אין בעיה"

חייכה איימי.

הבנים יצאו אחד, אחד מלווים במאבטחים, הם חתמו בדרך למעריצות ונכנסו לתוך הבית, אבל בניגוד לפעמים האחרות הפעם המעריצות לא הסכימו ללכת, הן נעמדו מול האוטובוס והתחילו לצרוח את השמות איימי ומלני.

"שיט!"

אמרה מלני בעצבנות.

"מה עושים?"

"אני אגיד למאבטחים להרחיק אותן"

הוא נתן הוראה, והמאבטחים ירדו מן האוטובוס מתחילים להרחיק את המעריצות.

"תרדו עכשיו אתן עם זאקי וטובי, תלכו מהר"

הוא נתן לבנות הוראה והן ירדו עם זאקי וטובי מן האוטובוס, המעריצות עדיין ניסו להגיע עליהן, הן צעקו לעברן קללות וזרקו לעברן דברים, אחרי כמה דקות הן נכנסו גם הן לתוך הבית.

"סופסוף"

חייך טום וחיבק את איימי.

"זה היה מפחיד.."

"מאוד.."

נאנחה מלני.

"שלום לכן בנות!"

סימון יצאה מן המטבח.

"שלום סימון"

חייכה עלייה איימי ולחצה את ידה.

"סופסוף אני פוגשת אתכן! הבנים לא מפסיקים לדבר עליכן, את איימי ואת מלני נכון?"

"כן"

"ואת?"

היא פנתה אל ג'סיקה.

"ג'סיקה, חברה של איימי ומלני"

היא חייכה ולחצה את ידה.

"אתם רעבים?"

"כן!"

ביל וטום אמרו ביחד וכולם צחקו.

"האוכל מוכן, בואו תשבו"

היא חייכה וכולם התיישבו בשולחן, מתחילים לאכול.

"איך התגעגעתי לאכול שלך, אמא"

ביל חייך בפה מלא.

"אני שמחה"

חייכה סימון.

פתאום נשמעו צרחות מבחוץ ואבנים התחילו להיזרק על הבית.

"איימי ומלני!!!!"