פרק 8

"את בסדר?"

גוסטאב שאל את ג'סיקה ועזר לה לקום.

"כן, תודה"

חייכה ג'סיקה וישרה את מבטה.

"אתה גוסטאב!"

היא אמרה בהתרגשות.

"כן, ואת?"

שאל גוסטאב בזמן שבחן אותה, ג'סיקה הייתה ילדה מאוד יפה, הוא שם לב לזה מההתחלה.

"ג'סיקה, אני חברה של איימי ומלני"

חייכה.

"אתה יודע איפה הן?"

"הן יצאו אני חושב, טום וביל הלכו לבדוק אם הן בחדר שלהן והן לא היו"

"אוי, באסה!"

"אבל אם הגעת עד לפה כבר, אז אולי תבואי לחזרה שלנו?"

"באמת?"

"כן, בואי"

הוא הוביל אותה לכיוון חדר החזרות שלהם.

_

הפלאפון של איימי צלצל.

"הלו?"

"איימי, זה טום"

"היי"

היא חייכה ברגע כששמעה את קולו.

"איפה אתן?"

"בקניון"

"הא..."

"למה?"

" רציתי לדעת אם עושה היום משהו בערב?"

"לא, למה?"

"רציתי לדעת אם את רוצה לצאת איתי"

"אני אשמח"

"יופי, אז בשבע"

"אוקיי"

"ביי יפה שלי"

הם ניתקו, איימי הרגישה איך פרפרים מתחילים להציף אותה.

_

"תכירו זאת ג'סיקה, חברה של איימי ומלני"

גוסטאב הציג את ג'סיקה.

"אנחנו כבר נפגשנו לא?"

שאל ביל את ג'סיקה.

"כן, בבאקסטייג'"

"ידעתי שאת מוכרת לי"

"תאמת שאני באתי לחפש את איימי ומלני, אבל גוסטאב אמר לי שהן לא פה"

"כן, הן יצאו, גם אני וטום חיפשנו אותן"

"הן בקניון"

הגיח טום משום מקום.

"מאיפה אתה יודע?"

"דיברתי עם איימי"

"ו...?"

שאלו כולם ביחד.

"הזמנתי אותה לצאת איתי היום בערב"

אמר בגאווה.

"בטלפון?"

גיחך ביל.

"יש בעיה?"

"או טומי, יש לך עוד הרבה מה ללמוד"

"סליחה? להזכירך אני הגדול מבין שנינו"

"טוב, עדיף שנתרחק"

צחק ושלושת האחרים התרחקו.

"אתה אולי יותר גדול, אבל בלהתחיל עם בת שבאמת חשובה לי, אני מבין בזה יותר טוב ממך"

"חוצפן!! אני מבין בבנות הרבה יותר ממך"

"מה זה קשור?! מפגר!!"

ביל נתן לטום כאפה.

"קיפוד מכוער!!!"

טום החזיר לו.

"תמנון מפגר!!"

"תירגעו! צריך להתחיל בחזרה!"

התערב גוסטאב והרגיע את התאומים.

הבנים שנרגעו טיפה עלו לבמה, ביל לקח את המיקרופון והם התחילו לנגן, הם היו באמצע השיר מונסון שלפתע נפתחה דלת האולם ומלני ואיימי נכנסו דרכה לתוך האולם, הם התיישבו בכיסאות בסוף ככה שאף אחד לא שם לב שהן נכנסו.

"איזה יפה ביל..."

מלני נעצה בו עיניים.

"תסגרי את הפה, שלא יכנס לך זבוב"

צחקה איימי.

הבנים סיימו לנגן ומלני ואיימי נעמדו והתחילו למחוא להם כפיים.

"אפשר חתימה?!"

צרחה איימי מסוף האולם כמו מעריצה משוגעת.

"את תמיד יכולה"

חייך לעברה טום.

"מלני! אני מקבלת חתימה מטוקיו הוטל ואת לא!"

התגרתה בה איימי כמו ילדה קטנה.

"אה באמת?! רוצה לראות איך גם אני מקבלת חתימה?!"

התגרמה בה מלני בחזרה.

"נו בואי נראה"

צחקה איימי.

מלני התקרבה לאט, לאט לכיוון ביל נצמדה עליו עם כול גופה ושאלה בקול סקסי.

"אפשר חתימה?"

"ברור"

צחק ביל.

"אוו תחמנית! ככה כול אחת יכולה להשיג חתימה!"

"יאללה שתקי! אין לי כוח עלייך!"

צחקה מלני והתיישבה על אחד מהכיסאות.

"מלני, רוצה להתערב איתי?"

"על...?"

"נעשה תחרות, נקיף את כול האולם הזה, מסביב לכיסאות, המפסידה משלמת למנצחת הארוחה במסעדה"

"את כל כך הולכת להפסיד"

"לא נראה לי.."

"אתן לא באמת מתכוונות לרוץ פה עכשיו"

"אנחנו כן"

נעמדה מלני בחיוך ערמומי.

"יש לכם פה מוזיקה נכון? שימו את השיר שלכם נו איך קוראים לו?"

"רדי סט גו?"

התערבה ג'סיקה.

"או! הנה אחת חכמה, כן את השיר הזה"

"טוב, ברגע שאני מפעילה אתן מתחילות לרוץ"

"מוסכם"

אמרו הבנות ביחד ונעמדו אחת ליד השנייה באותו הקו מתכוננות לרוץ.

"היכון... אכן... צא!"

ג'סיקה הזניקה אותן והפעילה את השיר.

הבנות התחילו לרוץ מסביב לכול האולם, נתקעו בכיסאות אבל המשיכו, אף אחת מהן לא רצתה להפסיד.

"זאת שמגיעה הראשונה מקבלת ממני נשיקה!"

צרח טום לבנות, איימי ששמעה זאת מיד קפצה על הרעיון והתחילה לרוץ הרבה יותר מהר והצליחה לצבור פער על מלני, ובסוף גם ניצחה אותה.

"ניצחתי!!!!!"

צרחה.

"איזה רמאית את!"

"טוב יאללה, מה עם הפרס שהובטח למנצחת?"

איימי הסתובבה לטום והתקרבה עליו.

"הבטחתי, אז אני מקיים"

חייך בגאווה.

הוא הושיב את איימי על הבמה, ככה שהרגליים שלה מסביב למותניים שלו והוא עמד ליד הבמה ונישק אותה.

"גם לזאת שהפסידה מגיע פרס"

חייך ביל.

"ועוד אם זה ממך, אז נראה לי מקבלים גם בונוס"

חייכה עליו בחזרה מלני והתקרבה עליו.

"במקרה שלך כן"

לחש לה ביל שכבר שפתיו היו קרובות לשפתיה, התקרב עלייה באיטיות והצמיד את שפתיו לשפתיה.

_

"איך אני נראית?"

שאלה איימי את מלני לאחר שהתארגנה לפני הדייט עם טום.

"מדהים!!!!"

צרחה מלני ושתיהן צחקו.

נשמעו דפיקות קלות על הדלת, איימי פתחה את הדלת....