 כינוי:
KissFromARose בת: 39 תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
אל תלכי מכאן
"אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן
את עקבות הזמן האבוד שלך
האמיני לי, את הכל אשכח
תאונות קטנות של הכאב וברח
ומילה רעה שאמרתי לך
אושר בן שעה, הוא שביר כל כך
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
לך אני אביא שלג באביב
ופניני מטר ממחוזות ניכר
ארץ אעבור ומפני הקור
אעטפך זהב, אציפך באור
אל האהבה ממלכה אקים
ואמציא חוקים ואכתיר אותך
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן
לך אמציא שפה, כה מטורפה
אבל כה יפה
אדבר איתך על אוהב נשכח
שליבו נוצח בראותו אותך
אגלה לך איך, רק למענך
מלך מאוהב את כסאו עזב
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
כבר ראינו איך התחדשה האש
והר געש מת שב והתלהט
כבר ראינו איך ארץ חרוכה
התכסתה שדות, התמלאה פריחה
וראינו גם אופק שנדם
איך הוא שוב בוער, בשחור ודם
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן
לא אבכה יותר
לא, לא אומר מילה
אסתכל מכאן, אסתכל היטב
איך רחוק רחוק
את תלכי מכאן בריקוד וצחוק
ככה אהפך לך לצל צילך
או לצל ידך או לצל כלבך
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן."
~@~
כמה פעמים כתבתי ומחקתי.
וניסיתי למצוא את המילים, המילים הנכונות שיבטאו את מה שאני מרגישה.
אספתי את עצמי ואת כל הפחד ניסיתי לשחרר רחוק רחוק.
שלא ייגע, לא יכאיב, לא יאיים.
לקחת נשימה עמוקה ולהתרכז במה שאני כן יודעת,
מה שכן בטוח.
וכל רגע עלה חשש שאולי כל מה שאני יודעת זו פיקציה שיצרתי לעצמי בראש.
אולי זה לא קיים, אולי זה היה בריחה לרגע עבורך, שגרמה לך להבין מה את כן רוצה.
שגרמה לך לרצות להישאר באותו מצב עמום של אז, של לפני.
ואיך אפשר לכעוס בכלל עלייך במקרה כזה? לשנייה לא כעסתי. זה היה פשוט כאב חד כזה,
שתפס אותי הכי לא מוכנה שיכולתי להיות. כמו אז, כמו לפנייך.
וכל הזמן מריצה את כל מה שהיה בינינו - כן, זה לא הרבה מבחינת זמן, אבל כל כך הרבה רגשות בלתי אפשרי למדוד רק במושגי זמן.
וכל מילה וכל מגע וכל שתיקה וכל כך שונאת לנתח את הכוונות שאולי עמדו מאחוריי כל הדברים. רוצה להבין דברים כמשמעם.
ויודעת שקצת רגישה כרגע, זו התקופה הזו של החודש, וגם אותי לפעמים תוקפים געגועים, לתקופה אחרת, לקלות מסויימת שהייתה אז. אבל מיד,
בו במקום, הצליל של הצחוק שלך מציף לי את הלב, העיניים שלך שמביטות בי עמוק עמוק הן התמונה שרואה, והאהבה הזו שגדלה מרגע לרגע,
היא האהבה שאליה אני כמהה. לא למה שהיה קודם ולא לאף אחת אחרת.
מנסה לזכור שברירת המחדל של האנשים כולם היא לא בהכרח לשתף. היא לא בהכרח להגיד הכל על הכל. וזה תמיד יציק ותמיד מציק
כי איך אדע על מה את חושבת באמת? 'לא יודעת מה עובר לך בראש...לא יודעת מה עובר באמת'.
ומצחיק אותי שזה סיפור חיי. כל הרגשות המודחקים הם הרגשות שמובילים אותנו למקום כזה או אחר, לזרועות כאלה או אחרות..
ולא רוצה שתדחיקי ולא רוצה שתשמרי לעצמך. לגיטימי שתרגישי הכל, כולל הכל. כולל בלבול וגעגוע, ואהבה ושנאה וכאב ורצון לראות אותה שוב, להיות איתה שוב. מי אני שאגיד לך מה להרגיש?
כן, אולי זה לא מרגיש כאילו אני הכתובת אבל הכל סיפרתי לך ואנחנו מדברות על הכל ואני נותנת דרור למילים ולרגשות, גם האלה הקודמים.
רוצה שתרגישי בטוחה איתי כמו שאני מרגישה איתך.
רוצה שתדעי שאני מצטערת. שאני מצטערת שקשה לי עם כל מיני דברים.
שאני לא רוצה ללחוץ. שאני לא רוצה שתעשי דברים בניגוד לרצונך, או שתסתירי או שתגידי דברים רק כי אני ביקשתי.
שאני אוהבת וזה מה שמניע אותי לספר ולדבר. ומאותה סיבה בדיוק אני גם רוצה לשמוע.
אני אעמוד בהכל עבורך, אבל תתני לי...
יודעת שכל הדברים האלה עוד יגרמו לכל מיני אי הבנות בינינו או אולי לכעסים מיותרים אבל רוצה שתדעי שזה מגיע מהמקום הכי טוב,
הכי אמיתי, ואין שם שום כוונה לפגוע או לעבור את הגבול.
ואחרי כל שיחות ההבהרה של אתמול הכל רוצה להמשיך מהמקום שהפסקנו.
אם שתינו אוהבות אין שום סיבה שדברים לא יסתדרו.
ורק מתגעגעת. ורוצה לבלות איתך את שארית חיי, ביחד.
אוהבת אותך יותר מהכל, רק אותך.
מצטערת על כל האובר רגישות.
תמיד שלך ורק שלך.
אל תשכחי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
