 ~הרוח מרחם עלי ולא אומר מילה~
|
כינוי:
KissFromARose בת: 39 תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
זו מין תחושה משונה כזו שמציפה אותי כשאני חושבת, כשאני שנייה עוצרת וחושבת על הכל.
אני שרוייה במין אושר אינסופי כזה ומתמשך כבר כמה ימים (שהופכים להם לאיטם לשבועות...), וכל הזמן עולה בי הפחד הזה שאני אהרוס משהו, שאני אפגע בה בצורה כזו או אחרת ואקלקל את כל הטוב הזה שמתגלה בדמותה כל יום מחדש.
לפעמים שוכחת שזה חדש, שזה טרי ושיש דברים שעוד לא גילינו אחת על השנייה. שיש דברים שהתרגלתי לעשות או להגיד שאולי גם פעם לא עבדו בצורה הכי טובה אבל עכשיו זה אחר ועכשיו צריך לבחון אם זה מתאים ואם זה יעבוד - איתה. רק רוצה שהיא תחייך. שהיא תצחק. שהיא תהיה מאושרת. שהצחוק הזה, היפה הזה, הכובש כל כך יציף לי את הלב ויגרום לי לחייך מבפנים, לזהור, לראות הכל במין ורוד מושלם (כי ככה זה מרגיש כשזה איתה) ופשוט לא לחשוב על כלום. על שום קושי שבו אנחנו נתקלות בדרך. ולרגע אומרת משהו ואחר כך חושבת שעשיתי טעות שאמרתי. ואחר כך מצטערת כי מרגישה שזה היה נורא לא במקום וחבל שדברתי. נותנת דרור למחשבות ולמילים שיוצאות לי מהפה בלי לחשוב בכלל. שוכחת שהתגובות שלה הן חדשות לי ולא תמיד אדע למה לצפות אחר כך. (זה לא מפריע לי להמשיך...) חדש וטוב. כל פעם כמות הטוב שהיא גורמת לי להרגיש מפתיעה מחדש. איך בנאדם יכול להיות כל מה שרציתי?
מדברות על העתיד, שוכחות ביחד את העבר (לפחות את הרע...) וחיות את הרגע. יודעת שכל ההשוואות האלה למה שהיה כל כך מיותרות בעיקר כי היא רוצה להגשים איתי את כל החלומות, בעיקר כי היא חלומית בעיניי ונותנת תחושה של ביחד, בהכל, לא משנה מה יקרה, לא משנה נגד מי. וכשקראתי אתמול את ההודעה הנפלאה הזו שהיא שלחה "שום רגע לא אתן לך להיות בלעדיי...עוד מוקדם לומר אבל רוצה איתך כל החיים...בייבי את כולי אתן לך, יהיה לנו הכי טוב שיכול להיות 3>", הרגשתי כאילו היא קוראת את המחשבות שלי. כי אין דבר שאני רוצה יותר מלהיות איתה. כל שנייה. לכל החיים. זה עשה לי כל כך טוב, פשוט אושר טהור כזה. (ואני לא אזכיר אפילו מה הרגשתי כשסיפרת לאמא שלך...אין לך מושג כמה זה עשה לי טוב. וכמה שמחתי שהתגובה הייתה כמו שהייתה.)
מפחדת שכל החוסר ביטחון הזה שאני גוררת אחריי (ומלפניי ומצדדיי) בגלל מה שקרה עם לי ומה שקרה לי עם עצמי יהרוס שם משהו בכל האהבה הזו הענקית שאני מרגישה אליה. לא רוצה לפגוע בה, אפילו לא בטעות. לא רוצה להכאיב או להציק עם כל מיני דברים שמציקים לי לא בגללה, אלא בגלל פעם, בגלל שגיאות שאני עשיתי ובגלל שגיאות ששגו איתי. וחושבת על כל מיני סיטואציות שקורות לי כרגע ומנסה להשוות תגובה לאיך שהיא הייתה מגיבה וקולטת שאין, אריאל פשוט מבינה דברים נכון ולא גורמת לי להרהר אם לספר או לא לספר, אלא בדיוק להפך. היא גורמת לי רק לרצות לשתף אותה עוד ועוד, למנוע אי הבנות, להבהיר הכל, בלי שניפגע. אף אחת מאיתנו. רוצה לדעת שהיא מרגישה בטוחה איתי, להרגיש את זה ממנה ו...פשוט מחכה לרגע שניפגש שוב. שנהיה יחד. מלא. ננצל כל שנייה כדי להיות בביחד הזה, שמבחינתי הוא הכי מושלם שאפשר, שיש, שמישהו יזכה בו אי פעם. בונה על פסח כל כך, על הימים האלה שאוכל להרגיש אותך קרוב פיזית...כל הזמן נשמעת לעצמי לוחצת או מגזימה כשבעצם אני אהיה מרוצה מפשוט לשכב מחובקת איתך לנצח, להביט בעיניים ו...זהו. רוצה לנצור את כל הרגעים האלה בתוך הלב. רגעים נפלאים כאלה שפשוט לא שוכחים. ויודעת שכבר יש לי לא מעט זכרונות משותפים ונפלאים ורגעים שעושים לי חשק לחזור לשם, לאותו מקום, לאותו הלילה.
אני אוהבת אותך יפה שלי, אוהבת אותך כי את את. אוהבת אותך כי נתת לי לאהוב. אוהבת אותך כי את מושלמת. אוהבת אותך כי פשוט אוהבת אותך. בלי להכביר במילים (כן, זה הזמן..).
| |
|