ואו, פרק 40.
לא יודעת מה אתכן בנות, אבל זה עבר לי סופר מהר. ><"
אני עוד תקועה בפרק 21... XD
טוב, יש לי עוד שיר להמליץ עליו היום, והמשך חפירות למטה. :P
אז תישארו להמשך..
פרק 40 :
"ואו, זה עצום! " יצאתי מהמכונית הכחולה הישנה של לואי ונעמדתי לפניה. הרמתי את ראשי ובהיתי במבנה הגדול שמולי.
"הו, אל תפתחי ציפיות, " לואי צחק, "הבית לא כל כך גדול מבפנים. בואי תעזרי לי להוציא את המזוודות. " אמר לי ומייד ניגשתי לקחת מזוודה, הקטנה שביניהן, זאת של בן שרץ מזמן לחדרו החדש.
גררתי אחריי את המזוודה הקטנה, לואי עקף אותי ופתח בפניי את הדלת. הנחתי את המזוודה בכניסה ממש ופניתי לחקור את הבית. 'מטבח.. נחמד, ביתי כזה.. ' חשבתי לי בעודי עוברת מחלל לחלל בבית, 'סלון גדול, אח גדולה, או! חדרים! ' רצתי לאורך המסדרון הצר והצצתי בכל דלת שעברתי לידה.
"היי! סגרי ת'דלת, קצת פרטיות! " קולו של בן בקע מאחורי אחת הדלתות עוד לפני שהספקתי לראות את פניו. ממש לא רציתי לדעת מה הולך מאחורי קיר המסדרון.
הרגשתי איך פתאום צבע ארגמן תופש את מקומו על לחיי, גיחכתי והמשכתי לחדרים הבאים.
המסדרון המשיך הרבה אחרי החדר של בן. היו כמה חדרי שירותים לבנים ומצוחצחים, כמה חדרי שינה ריקים בדרך, אבל אף אחד מהם לא נראה לי כמו מקום שיוכל להזכיר לי את הבית, שם בלונדון.
הגעתי לקצה המסדרון כששתי דלתות עומדות מצדדי. 'החלטה גורלית! ' חשבתי בצחוק ופתחתי את הדלת לימיני.
מיטת אפיריון גדולה מעץ מולבן, ארון לבן שפגע בתקרת החדר, שידות לבנות לצד המיטה, שולחן כתיבה וכיסא לבנים, מראות וכמה תמונות. "זה שלי. " אמרתי לעצמי בחיוך ונשכבתי על המיטה. הסתכלתי סביבי שוב, הפעם על הקירות. טפטים בהירים עם עיטורים תכלכלים בהקו בעיניי. חדר לבן, חדש, יפה וממש כמו זה שהיה לי פעם. עם קצת תוספות, אני ארגיש כאן כמו בבית.
נזכרתי בדלת השנייה לפתע, זאת שמול דלת החדר שכביכול היה שלי. קמתי מהמיטה, תפחתי עליה מעט ויצא מהחדר.
הדלת שממול הייתה שונה מכל שאר הדלתות – דלת עץ גדולה, ברזלים מקורזלים מותכים משני צדדיה. הידית המוזהבת עוטרה גם היא בקרזולים למיניהם. כבר הבנתי שהחדר הזה שונה.
חיכיתי עד שקולות הצעדים בסוף המסדרון ייפסקו והנחתי את ידי על הידית.
הפעלתי קצת לחץ ו, "אה-אה-אה-אה. זה מחוץ לתחום. " ידו של לואי הונחה על שלי בפתאומיות, לבי קפץ והחזרתי את ידי לחיקי במהירות.
"א.. מצטערת, אני ל-לא ידעתי. " גמגמתי לי מבין שיניי.
"זה בסדר, ציפיתי לילדה סקרנית, " השיב בחיוך, מעט צבוע, "אני מבין שבחרת לך את החדר הלבן. בחירה מצוינת. " לואי הוריד גם הוא את ידו מהידית המוזהבת והצביע על דלת חדרי החדש.
"כן, הוא מצא חן בעיניי מאוד. אני מקווה שזה בסדר.. " "-בטח, בטח! אמא שלך תכננה לקחת אותך לקניות ביום שישי, תוכלי לקנות רהיטים חדשים אם תרצי. אבל את לא יודעת מזה – זו אמורה להיות הפתעה. יום כיף עם אמא. " קרץ לי והמשיך משם הלאה.
נכנסתי לחדרי וסגרתי אחריי את הדלת. התיישבתי באנחה על הכיסא ונשענתי עם מרפקיי על השולחן. 'מה כבר יש לו להסתיר? ' חשבתי לי, ורעיונות מכל סוג שהם צצו במוחי, על מה שיכול להיות בתוך מה שמחוץ לתחום.
"אוקי, גוסטב, תודה על העזרה, ההתערבות מבוטלת. " רבקה דחפה את גוסטב אל מחוץ לחדר.
"הי, מה זאת אומרת? אי-אפשר לבטל התערבות! טום, תגיד לה! " ייבב גוסטב וחסם עם כף רגלו את הדלת מלהיסגר.
"מצטער גוסטב, הפעם ההתערבות באמת מבוטלת. " טום מיהר להסתיר את הטוניקה מאחורי גבו ומשך בכתפיו בסתמיות. "אבל למה דווקא כשלי יוצא להיות השופט? למה?! אתם עושים לי דווקא, אני מבין את זה. תזכור טום, תזכור. " גוסטב אמר בטון מאיים והעביר את אצבעותיו מעיניו שלו לעיניו של טום וחזרה.
"אני מבטיח שבהתערבות הבאה אתה תהיה השופט, בסדר? " טום ניסה לזרז הליכים ונעמד מול הדלת, מנסה בכל כוחו להזיז ממנה את רגלו של גוסטב.
"תזכור, טום. " אמר גוסטב וסגר אחריו את הדלת בדרמטיות.
"איך, איך לעזאזל נתת לזה לקרות?! " בקס נעלה את הדלת והתהלכה כה וכה בחלל החדר.
"ואו, למה זה נופל עליי? גם לך היה חלק בזה, את יודעת. " טום השיב לה בכעס. "אני פשוט לא מאמינה שזה קרה לי. לא מאמינה, לא מאמינה. לא מאמינה!! " היא צרחה.
"וואו, רגע, בלי פאניקה! אולי.. או-אולי לא באמת עשינו.. את יודעת, " "אני מרשה לך להשתמש במילים גסות" בקס קטעה אותו בנימה צינית ביותר.
"טוב, אז אולי לא עשינו סקס. אולי.. אני ניצחתי בהתערבות, שכביכול התבטלה, ובמקרה ל...טיפאני הזאת יש גם טוניקה דומה מאוד ל..שלך. " טום ניסה לתרץ את הלילה הקודם, ללא כל הצלחה.
"טום, "היא חטפה מידיו את הטוניקה ופרסה אותה על גופה, "רואה את התפר הזה? אני תפרתי פה, כי הטוניקה נקרעה משבב זכוכית בדרך לחתונה של דוד שלי. " היא הצביעה על תפר לבן קטנטן וכמעט בלתי נראה, ממש בקצה התחתון של הבגד. "ורואה את הפרח הזה? " היא הצביעה על צורה שדמתה מאוד לפרח, אבל שונה גם מדוגמאות הפרחים שעל הבד, "זה תלאי. יש כתם מתחתיו. הטוניקה הזאת שלי. " קבעה והשליכה את הטוניקה המסכנה על הרצפה. "עשינו סקס, ואתה תסבול בגלל זה עד יומך האחרון. " היא נעמדה מולו במרחק של כמה סנטימטרים ספורים ואמרה בטון מאיים, "זה-לא-יכול-לצאת-מחוץ-לארבעת-הקירות-האלה, קומפרנדה? " הוסיפה וכמעט ששכחה לנשום.
"כ-כן.. המפקדת.. " טום התכופף מעט מתחתיה והגניב מבט לשעון 'בבקשה, אלוהים,אני לא מבקש ממך הרבה. תעשה שהשעה תהיה אחרי עשר. בבקשה! ' הוא התפלל, וקפץ ברגע שקלט איזו שעה השעון מראה, "אחרי עשר! " הוא צעק, "חייב ללכת, דיוויד ישפד אותי. " קרא בעודו יוצא מהחדר בריצה אל המעלית.
"אני מתנדבת להדליק את האש. " בקס סיננה בין שיניה.
ממ , פרק קצת חסר טעם בעיניי,
אבל אהבתי מאוד את הקטע עם לי בבית של לואי.
מעניין מה הוא מסתיר שם, הא? 
טוב, חפירה ;
היה היום רונדו [סוג של מסיבת סיום גדולה של הי"בניקים, שכביכול היום סיימו ללמוד.. =.=] , והיה פשוט גדול! D:
הם השפריצו מים על כולם, ובוץ וקצף, והיה תותח קצף גדול כזה שיצר בריכה באמצע הבצפר.. היה פשוט מגניב.
חטפתי כמה בלוני מים וכמה בקבוקים על הראש, היה קר, אבל גם נורא מגניב. :)
אבל הכל שטויות.. ><"
השיר הפעם הוא I want to hold your hand של הביטלס, שעשתה לו גירסת כיסוי הזמרת T.V Carpio .
אתן בטח מכירות את השיר מהפרומו של "כוונות טובות" , אבל השיר הזה הוא שיר ישן הרבה יותר. ^^"
בחרתי בגרסה מהסרט - Across The Universe שהוא סרט מדהים ומומלץ ביותר. :)
ואו, לגמרי הגזמתי. טוב, אני חייבת לרוץ להתאמן ללשון.. ו..ממ.. לקרוא! כן.
אז שיהיה לכן לילה טוב ו-"סוף שבוע רגוע..." 
~תומי~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
